לדלג לתוכן

יצא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָצָא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יצא
שורש וגזרה י־צ־א,גזרת נפ"יו+גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.
  2. החל במעשה; התחיל במעשה בריש גלי, לידיעת הציבור.
    • ”כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ...“ (דברים כ, פסוק א)
    • ”...שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ה)
    • החברה יצאה במסע פרסום נרחב.
  3. לשון המקרא עשה את צרכיו.
    • ”וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ.“ (דברים כג, פסוק יג)
  4. היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.
    • ”גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל-רֹאשֵׁךְ כִּי-מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.“ (ירמיהו ב, פסוק לז)
    • הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד.
    • גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי.
    • שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה.
  5. נחלץ, התחמק.
    • ”לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (ירמיהו יא, פסוק יא)
  6. [עממי] הצטייר באור מסוים, התברר כ־.
    • ”כִּי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי; בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא.“ (איוב כג, פסוק י)
    • אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה.
    • יצאת צדיק!
  7. [עממי] בילה.
    • בכל ערב שישי נוהג דן לצאת עם חבריו.

גזרון

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • המקור לשם הגאוגרפי אסיה – מיוונית Ἀσία – הוא השורש י־צ־א בשפות שמיות, בהוראת "ארץ יציאת השמש" – שכן מהלבנט ומסופוטמיה השמש נראית כזורחת מיבשת אסיה (וכך גם אסיה הקטנה היא אזור זריחת השמש מנקודת מבט יוונית).[2] בדומה, מקור שם היבשת אירופה הוא בשורש השמי ע־ר־ב, בהוראת "ארץ ערוב השמש", שכן ביחס לארצות השמיות אירופה נמצאת במערב, והשמש שוקעת בכיוונה.[3]
השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

[עריכה]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]

יִצֵּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ייצא
שורש וגזרה י־צ־א, גזרת נל"א+גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.
    • ישראל מייצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.

גזרון

[עריכה]
  • מחידושי חיים נחמן ביאליק.

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: export‏‏‏‏‏

הערות שוליים

[עריכה]
  1. https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%99%D7%A6%D7%90?lang=he
  2. כך גם באכדית aṣu; ראו Michael Barry, L'Europe et son mythe : a la poursuite du couchant, Revue des Deux Mondes, 1999, עמ' 110–117, וכן ארנסט דוד קליין, אַסְיָה, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, 1987
  3. Michael Barry, L'Europe et son mythe : a la poursuite du couchant, Revue des Deux Mondes, 1999, עמ' 110–117, וכן ארנסט דוד קליין, אֵירוֹפָּה, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, 1987
השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

[עריכה]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[2]