מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.
- החל במעשה; התחיל במעשה בריש גלי, לידיעת הציבור.
- ”כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ...“ (דברים כ, פסוק א)
- ”...שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ה)
- החברה יצאה במסע פרסום נרחב.
- לשון המקרא עשה את צרכיו.
- ”וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ.“ (דברים כג, פסוק יג)
- היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.
- ”גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל-רֹאשֵׁךְ כִּי-מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.“ (ירמיהו ב, פסוק לז)
- הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד.
- גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי.
- שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה.
- נחלץ, התחמק.
- ”לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (ירמיהו יא, פסוק יא)
- [עממי] הצטייר באור מסוים, התברר כ־.
- ”כִּי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי; בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא.“ (איוב כג, פסוק י)
- אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה.
- יצאת צדיק!
- [עממי] בילה.
- בכל ערב שישי נוהג דן לצאת עם חבריו.
- המקור לשם הגאוגרפי אסיה – מיוונית Ἀσία – הוא השורש י־צ־א בשפות שמיות, בהוראת "ארץ יציאת השמש" – שכן מהלבנט ומסופוטמיה השמש נראית כזורחת מיבשת אסיה (וכך גם אסיה הקטנה היא אזור זריחת השמש מנקודת מבט יוונית).[2] בדומה, מקור שם היבשת אירופה הוא בשורש השמי ע־ר־ב, בהוראת "ארץ ערוב השמש", שכן ביחס לארצות השמיות אירופה נמצאת במערב, והשמש שוקעת בכיוונה.[3]
השורש יצא
|
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
י־צ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָצָא
|
יוֹצֵא
|
יֵצֵא
|
צֵא
|
לָצֵאת או לֵיצֵא
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הוֹצִיא
|
מוֹצִיא
|
יוֹצִיא
|
הוֹצֵא
|
לְהוֹצִיא
|
הֻפְעַל
|
הוּצָא
|
מוּצָא
|
יוּצָא
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
יִצֵּא
|
מְיַצֵּא
|
יְיַצֵּא
|
יַצֵּא
|
לְיַצֵּא
|
פֻּעַל
|
יֻצָּא
|
מְיֻצָּא
|
יְיֻצָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]
| |
|
- מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.
- ישראל מייצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.
- מחידושי חיים נחמן ביאליק.
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%99%D7%A6%D7%90?lang=he
- ↑ כך גם באכדית aṣu; ראו Michael Barry, L'Europe et son mythe : a la poursuite du couchant, Revue des Deux Mondes, 1999, עמ' 110–117, וכן ארנסט דוד קליין, אַסְיָה, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, 1987
- ↑ Michael Barry, L'Europe et son mythe : a la poursuite du couchant, Revue des Deux Mondes, 1999, עמ' 110–117, וכן ארנסט דוד קליין, אֵירוֹפָּה, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, 1987
השורש יצא
|
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
י־צ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָצָא
|
יוֹצֵא
|
יֵצֵא
|
צֵא
|
לָצֵאת או לֵיצֵא
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הוֹצִיא
|
מוֹצִיא
|
יוֹצִיא
|
הוֹצֵא
|
לְהוֹצִיא
|
הֻפְעַל
|
הוּצָא
|
מוּצָא
|
יוּצָא
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
יִצֵּא
|
מְיַצֵּא
|
יְיַצֵּא
|
יַצֵּא
|
לְיַצֵּא
|
פֻּעַל
|
יֻצָּא
|
מְיֻצָּא
|
יְיֻצָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[2]
| |
|