מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
כיסה
|
שורש וגזרה |
כ־ס־י/ה
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הסתיר, העלים מהעין.
- "וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ" ( שמות פרק י')
- "וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן " (במדבר פרק ט)
- "לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד" (יחזקאל פרק יח)
- האב המסור כיסה את ילדיו בשמיכתו
- בְּעֵת לִיקוּי הַחַמָּה רָאִינוּ אֵיך הַיָרֵחַ כִּסָּה אֶת הַשֶּׁמֶּשׁ.
- בהשאלה: לא גילה, שמר בסוד.
- "הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה " (בראשית פרק יח)
- "מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" (משלי כח)
- "הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר" (משלי פרק יא)
- לשון חז"ל הלביש, דאג לספק ביגוד לנצרך.
- סכול אותיות בין הפועל המופיע בספ' מלכים (הקדום יותר) - "יסכו", ובגרסתו העדכנית מספ' דברי הימים "יכסו" . ”וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים “ (מלכים א׳ ח, פסוק ז) ”וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים“ (דברי הימים ב׳ ה, פסוק ח)[1].
הלביש
- אנגלית: dress
- גרמנית:
- ספרדית:
- ערבית:
- רוסית:
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כסה
|
הגייה* |
kese
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ס־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- כסוי הירח בסופו של כל חודש.
- ”תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ“ (תהלים פא, פסוק ד)
- ”צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ“ (משלי ז, פסוק כ)
- "יְצוּרִים בַּכֶּסֶה כִּבְנֵי מָרוֹן עוֹבְרִים . חֲטָאִים מִתְבָּרְרִים . עֲשֶׂרֶת אֲחֵרִים . עֲשׂוֹת בָּם תְּשׁוּבָה וְיוֹרוֹחֲקוּ בְּכַת חֲבֵרִים" אלעזר הקליר, קדושתות לשבתות מיוחדות בראשית, שבת שובה
- מצוי במקרא גם כפועל "כֹּסֶה" ”אָדָם עָרוּם, כֹּסֶה דָּעַת“ (משלי יב, פסוק כג)[דרושה הבהרה]
- פניקית: בכתובות פיניקיות מופיע הביטוי 'בכסאם ובחדשם', עפ"י: כסאם בהוראת "כשהירח מכוסה" + חדשם - "כשהירח מתחדש" . השם כִּסה Kisa ידוע מכתובות מסופוטמיות ומייצג אלהות מקומית המקבילה לאלהות מערב-שמית בשם כּסאֲ ’kese . הביטוי האוגריתי: "יָרח אֻ כּסַה" yrh w ksả מתייחס לאלוהות הירח . חיתית: כָּסֻ Kasu [2]. אכדית: יתכן מן הצירוף האכדי כּוּסאוּ-אֲגוּ kusē’u agū בהוראת: 'תחילת בצבוצה של הלבנה בראשית החודש'
- סורית-ארמית: "כֶּסָאא" בהוראת 'מראה הירח במלואו'. והפסוק בו ירבעם קובע חג ישראלי - ”בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ“ (מלכים א׳ יב, פסוק לב) מתורגם לסורית "בִּכסה ב בִּירח" bksʾʾ bh byrḫ
- הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
- לשון המקרא שטח פניו התמלא בדבר אחר עד שלא ראוהו כמעט
- ↑ מחברת - שרה יפת, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים' : מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה ירושלים מוסד ביאליק 2017 עמ' - 669
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 455 :ksả