לדלג לתוכן

מנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָנָה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנה
הגייה* mana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־י־ן
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ מָנוֹת, מְנַת־
  1. כמות סופית בדידה.
  2. (בפרט), כמות של מזון; פרק של ארוחה שלמה.
    • ”הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים, וְאֶת-הַחֵלֶב--מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין, לְמָנָה (ויקרא ז, פסוק לג)
    • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ.“ (שמואל א׳ א, פסוקים דה)
    • ”וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק ד)
    • אכלנו אתמול אצל חמותי ארוחה של חמש מנות.
    • הוא מת ממנת יתר.
  3. תוצאת פעולת החילוק.
    • 4 הוא מנת החלוקה של 36 ב־9.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • לפעמים צורת הנסמך מְנָת מובאת כשם עצם רגיל בעיקר "לתת מנת לכהנים" (חילוף הפסוק לתת מנת הכהנים)

ראו גם

[עריכה]

מָנָה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מנה
שורש וגזרה מ־נ־י/הגזרת נחי ל"ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בקש לדעת את הכמות.
    • ”וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ; אֲשֶׁר אִם־יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ, גַּם־זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.“ (בראשית יג, פסוק טז)
    • ”וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי־רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית־יהוה.“ (מלכים ב׳ יב, פסוק א)
    • וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם.“ (ישעיהו סה, פסוק יב)
    • מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.“ (תהלים קמז, פסוק ד)
    • ”מִי יְמַלֵּל / גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, / אוֹתָן מִי יִמְנֶה? // הֵן בְּכָל דּוֹר / יָקוּם הַגִּבּוֹר / גּוֹאֵל הָעָם.“ (מִי יְמַלֵּלערך מקביל בוויקיפדיה, מאת מנשה רבינא בזֶמֶרֶשֶׁת)

גזרון

[עריכה]
  • בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כפועל המילה "mānu", הגייה: "מָאנוּ" , בכתב חקוק -"ana lā manê" , בהוראת: 1) לספור, להעביר. וגם בהוראת: 2)"כחול אשר על שפת הים", "הרבה מאוד". בכתב חקוק - "am-nu", "am-nu-ma" [1].

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: count‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

מִנָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מינה
שורש וגזרה מ־נ־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. קרא למישהו כדי למלא תפקיד.
    • וַיְמַן יהוה־אֱלֹהִים קִיקָיוֹן [...] וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיוֹן, וַיִּיבָשׁ. וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית...“ (יונה ד, פסוקים וח)
    • ”כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי־שָׁוְא; וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ־לִי.“ (איוב ז, פסוק ג)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל־הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל־דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.“ (דניאל א, פסוק יא)
    • הַמְמַנֶּה עִמּוֹ אֲחֵרִים בְּחֶלְקוֹ, רַשָּׁאִין בְּנֵי חֲבוּרָה לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק י, משנה ד)
    • ”אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבֵעַ; מִנָּהוּ בֵּית דִּין, לֹא יִשָּׁבֵעַ.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ה, משנה ד)

גיזרון

[עריכה]
  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מָנֶה

[עריכה]
  1. יחידת משקל קדומה (כחצי קילוגרם)
    • ”וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל--הַמָּנֶה, יִהְיֶה לָכֶם“ (יחזקאל מה, פסוק יב)
  2. מטבע השווה למאה זוזים.

גזרון

[עריכה]
  • (1:) בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "manû", הגייה: "מָנאְוּ" , בכתב חקוק -".MA.NA" , בהוראת - 480 גרם (כ-1 פאונד) [2]. בספר מלכים מופיע כצירוף, "מנה-זהב": ”"וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן“ (מלכים א׳ י, פסוק יז))".
  • (2:) מופיע בצורת: "מן" בכתובת ארמית משובשת מאיזור אדום (עם), תקופת בית שני : "...בְּ-14 לְתַמּוּז שְׁנַת 40 (272 לפנה"ס) . הָיִיתִי בַּגִּנָּה לְכוּסְכְּהֵל . מָן עֲבֹר זִפְתָּא (הלוואה)..." (M 153;AL 3 1441), [3]כתובה ממרשה מופיעה תיבת מנה כנדוניה לכלה , בצורה-"מנאי", בַּרְתַּהּ זוּד לְבוּשׁ וּמְנַאי שְׁוִין כֶּסֶף זוּזִין 300... (כתובה ממרשה)

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-12 https://epub.ub.uni-muenchen.de/31837/7/Jamie_Novotny_The_Royal_Inscriptions_of_Tiglath-pileser_III_and_Shalmaneser_V.pdf
  2. ראה שם
  3. "שְׁנַת 40", היא שנת 272 לפנה"ס עפ"י מניין בית סלאוקוס הראשון קרוי ביהודאית: "מניין השטרות" שהתחיל בשנת 312 לפנה"ס, שנת כיבוש בבל על ידי סלאוקוס