נפט

נֵפְט

לשון חז"ל מינרל נוזלי בצבע חום עד שחור, תערובת דליקה של פחמימנים המופקת ממאגרים באדמה; חומר גלם להפקת דלקים נוזלים, גזים ומוצקים.
- ”וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים – בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ב)
- ”הא ב(נר) דמשחא, והא ב(נר) דנפטא.“ (בבלי, מסכת שבת – דף יב, עמוד ב). רש"י: בדנפטא – שהוא מסריח.
- את הנפט מזקקים ומפרידים לכמה מיני דלקים נוזלים, גז בישול וחלק מוצק לתעשית הנרות.
אחד מתזקיקי הנפט (1). נוזל שקוף בעל ריח אופיני; משמש כדלק לבישול, לחימום, למנועים, למאור וגם כממס.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

מארמית: נַפְטָא, במקור כנראה מאכדית napṭu, המילים בשפות אחרות גם נובעות מהארמית: יוונית naphtha) ναφθα), פרסית نفت (נפת), ערבית ‫نَفْط‬ (נַפְט).^[1]^[2] מהפרסית, טורקית עות'מאנית نفت (נפת) ומשם בשפות מזרח אירופה כמו רוסית нефть (‏neft).
אוגריתית (𐎌𐎐𐎔𐎚) - "שנפט", šnptבתרבות המצרית העתיקה שימש כמרכיב חניטה חמר זה היה נפוץ בדרומה של ישראל, ובסביבות ים המלח, יתכן גם ששמש במזרח הקדום כחומר בערה בטכסי התאבדות פולחניים .

1

2

ערך בוויקיפדיה: נפט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפט

לשון חז"ל הפריד סיבי הכותנה מן הגרעינים.
- ” הדש והמנפץ והמנפט, כולן מלאכה אחת הן.“ (בבלי, מסכת שבת – דף עג, עמוד ב).

רש"י: המנפט – צמר גפן בקשת כדרך האומנין.