נפט
מראה
נֵפְט
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נפט |
הגייה* | neft |
חלק דיבר | שם עצם כללי |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון חז"ל מינרל נוזלי בצבע חום עד שחור, תערובת דליקה של פחמימנים המופקת ממאגרים באדמה; חומר גלם להפקת דלקים נוזלים, גזים ומוצקים.
- ”וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים – בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה ב)
- ”הא ב(נר) דמשחא, והא ב(נר) דנפטא.“ (בבלי, מסכת שבת – דף יב, עמוד ב). רש"י: בדנפטא – שהוא מסריח.
- את הנפט מזקקים ומפרידים לכמה מיני דלקים נוזלים, גז בישול וחלק מוצק לתעשית הנרות.
- אחד מתזקיקי הנפט (1). נוזל שקוף בעל ריח אופיני; משמש כדלק לבישול, לחימום, למנועים, למאור וגם כממס.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: נַפְטָא, במקור כנראה מאכדית napṭu, המילים בשפות אחרות גם נובעות מהארמית: יוונית naphtha) ναφθα), פרסית نفت (נפת), ערבית نَفْط (נַפְט).[1][2] מהפרסית, טורקית עות'מאנית نفت (נפת) ומשם בשפות מזרח אירופה כמו רוסית нефть (neft).
- אוגריתית (𐎌𐎐𐎔𐎚) - "שנפט", šnptבתרבות המצרית העתיקה שימש כמרכיב חניטה חמר זה היה נפוץ בדרומה של ישראל, ובסביבות ים המלח, יתכן גם ששמש במזרח הקדום כחומר בערה בטכסי התאבדות פולחניים .
מילים נרדפות
[עריכה]- הזהב השחור (1)
- קרוסין (2)
- שמן אדמה (1)
תרגום
[עריכה]1
2
- אנגלית: kerosene
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: נפט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפט |
נִפֵּט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ניפט |
שורש וגזרה | נ־פ־ט, שלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל הפריד סיבי הכותנה מן הגרעינים.
- ” הדש והמנפץ והמנפט, כולן מלאכה אחת הן.“ (בבלי, מסכת שבת – דף עג, עמוד ב).
גיזרון
[עריכה]- חילוף ט/צ מן הפועל ניפץ.
פרשנים מפרשים
[עריכה]רש"י: המנפט – צמר גפן בקשת כדרך האומנין.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: gin