יד מרדכי
 פסל אנילביץ ליד מגדל המים ההרוס ממלחמת העצמאות
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חוף אשקלון |
| גובה ממוצע[1] | 42 מטר |
| תאריך ייסוד | 1943 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 830 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.8% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)  יד מרדכי  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| www.yadmor.org.il | |
יַד-מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי, כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר מפולין.
הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון. קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר, מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי הקיבוץ הראשונים הגיעו משני גרעיני הכשרה בפולין. הם עלו לארץ-ישראל כבודדים בשנים 1933–1938 והתארגנו יחדיו בקיבוץ שנקרא "מצפה הים", בסמוך לעיר נתניה (כיום בתוך תחומי העיר), על מצוק הצופה אל הים. הקיבוץ שכן שם בין השנים 1936 עד 1943. שטח הקרקע שהוקצה לקיבוץ – 14 דונם, היה זעיר ולא אפשר את התפתחותו. חברי הקיבוץ עסקו בלימוד דייג ימי, גידול ירקות וגידול דבורי דבש. עבדו בפרדסי נתניה, בסלילת כבישים באזור, במאפיות בנתניה וכדומה. כוונת החברים הייתה להגיע לשטח שיאפשר פיתוח משק חקלאי. בדצמבר 1943 עבר הקיבוץ לאזור שהוקצה לו על ידי המוסדות המיישבים, כ־10 ק"מ מדרום לאשקלון, בסביבות הכפר סומסום[3]. הקמת הקיבוץ במיקומו הנוכחי[4] היוותה השלמה למפעל ההתיישבות בנגב המערבי, בשכנות לקיבוצים גברעם וניר-עם.
אחרי עלותו על הקרקע בדצמבר 1943, בסמיכות אירועים למרד גטו ורשה, החל הקיבוץ בתקופה של בנייה והתרחבות: נבנו בתי ילדים ובתים ראשונים למגורי חברים, ענפי החי והשדה גדלו והונח יסוד למפעל שימור ירקות. על ראש הגבעה הוקם מגדל מים גבוה. במשך קרוב ל-5 שנים התנהלו חיי הקיבוץ על מי מנוחות תוך קיום יחסי שכנות טובה עם ערביי הסביבה. מסכת יחסים מיוחדת נרקמה עם הכפרים הערביים השכנים: בית ג'ירג'יה ודיר סניד. היה רצון כן לפתח יחסי שכנות טובים, ובין שאר תפקידי ה"מוכתר", היו ייצוג הקיבוץ כלפי שלטונות המנדט וערביי הסביבה. בשער הקיבוץ הוקם צריף מיוחד לרופא הקיבוץ שנתן טיפולים בחינם לערביי הסביבה. טרקטור זחל קטרפילר 22 (אנ') ביצע עיבודים בתשלום לערביי הכפרים השכנים[דרוש מקור].
בסוף 1944 חובר היישוב לרשת החשמל[5].
בסקר הכפרים בארץ ישראל שערכה ממשלת המנדט בשנת 1945, האוכלוסייה ב"מצפה הים" נספרה כחלק מהעיירה הרביא, שבה היו בסך הכל 2,300 תושבים, 2,200 מוסלמים, 40 נוצרים ו-60 יהודים (תושבי מצפה הים)[6].
באפריל 1946 הוחלף שם הקיבוץ מ"מצפה הים[7]" ל"יד מרדכי"[8].
מהחלטת האומות המאוחדות ועד הפלישה המצרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכ"ט בנובמבר 1947 נערכה בעצרת האומות המאוחדות ההצבעה על חלוקת ארץ ישראל. על פי מפת החלוקה, שטח הקיבוץ אמור היה להיכלל בשטח המדינה הערבית שתוקם.
האזור שמסביב לקיבוץ, לרבות העיר מג'דל (לימים תוקם בה אשקלון) היה בשליטה ערבית. המצב הביטחוני הלך והחמיר. הנסיעה לתל אביב נעשתה קשה יותר ויותר. יריות ומחסומים של פורעים ערביים הפכו לעניין של שגרה. היחסים הטובים עם השכנים פסקו לחלוטין. הקיבוץ נכנס למצב של מצור וניתוק ממרכז הארץ. מעתה התנהל הקשר עם המרכז באמצעות שיירות שאורגנו על ידי חטיבת הנגב, פלמ"ח. מדי יום היו הפורעים במכוניות העוברות בכביש הראשי יורים לעבר הקיבוץ. מסגריית הקיבוץ מיגנה את הקבינות של נהגי המשאיות בלוחות שריון. במשך כ־6 חדשים עד לפלישה (15 במאי 1948) חיו הנהגים תחת סכנה מתמדת של היפגעות ממוקשים וממארבים בכבישים ובדרכים.
בערב ליל הסדר בפסח תש"ח, הצליחה שיירה של משאיות, שהייתה מלווה על ידי משוריינים של הפלמ"ח, לפרוץ את הדרך ליד מרדכי. השיירה הביאה עמה מצות ומצרכים לליל הסדר וגם שבעה רובים צ'כיים. הייתה זו השיירה האחרונה שהצליחה לחדור את המצור על הנגב ולהגיע לקיבוץ עד תחילת הפלישה. מיקומו של הקיבוץ על אם הדרך לתל אביב הפך אותו ליעד לאויב. חברי הקיבוץ היו מודעים לסכנה ועסקו כל העת בביצורו, אגירת מזון, מים והתחפרות. כשבוע לפני הקרב תוגבר הקיבוץ במחלקת פלמ"ח.
המערכה במלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – קרב יד מרדכי
בתחילת מלחמת העצמאות נערך בגבול הקיבוץ קרב בלימה, בניסיון לעצור את הצבא המצרי הסדיר שנע צפונה לעבר תל אביב. במשך שישה ימים החל מ-18 במאי ועד ל-23 במאי נערכו ניסיונות של חטיבה מצרית סדירה לכבוש את קיבוץ יד מרדכי עליו הגנו 150 לוחמים עם 75 כלי נשק קלים.
כאשר התברר סופית שהתגבורת שנשלחה לא מצליחה לחדור את הכיתור המצרי, ולאחר שהלוחמים נותרו ללא תחמושת ונשק ראוי וספגו אבדות כבדות, הוחלט על נטישת הקיבוץ.
סיפור עמידת קומץ הלוחמים החמושים בנשק דל, מנותקים ללא סיוע חיצוני כנגד חטיבה מצרית סדירה, הפך לאחד הסמלים הבולטים של עמידה עיקשת בתש"ח.
השחרור והבניה מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1948 במסגרת מבצע יואב תקף הגדוד השלישי מחטיבת יפתח בפיקודו של גדעון (גידי) אילת מכיוון ניר עם מערבה, תפסו משלטים ובכך תקעו את טריז בית חנון. מפקד החטיבה המצרית שישב באזור יד מרדכי – מג'דל וחשש מכיתור נוסף לכיתור כיס פלוג'ה, החליט לפנות את האזור. עם נסיגתו של הצבא המצרי מהאזור, נעו מצפון והגיעו ב-5 בנובמבר 1948 לוחמי גדוד 55 גבעתי לקיבוץ ששוחרר. כעבור יום ב-6 בנובמבר חזרו אליו החברים והחלו בשיקומו. באותה שנה הצטרף לקיבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי.
מתקפת הפתע על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023 הותקף הקיבוץ על ידי חוליות מחבלי חמאס רכובים על אופנועים ועל גבי טנדר טויוטה. כיתת הכוננות של הקיבוץ ביחד עם תגבורת של חוליית מג"ב הצליחה למנוע מהם לחדור לקיבוץ והחזיקה מעמד עד שהגיע כוח ימ"מ שהרג את המחבלים ושבה אחד מהם. לא דווח על נפגעים מהקיבוץ[9]. שלושה לוחמי חטיבת הצנחנים נהרגו בקרבות בצומת יד מרדכי.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרגלות בית הביטחון של הקיבוץ הוקם קבר אחים לחללי קרב יד מרדכי[10]. האתר תוכנן על ידי אדריכל הנוף יוסף סגל בשנת 1948 אבל המצבות הקבועות על קברי החללים הונחו רק כמה שנים לאחר מכן, לאחר ההחלטה על צורת המצבה הצבאית האחידה.
במרכז הקיבוץ, ליד מגדל המים שהופגז וקרס עם תום מלחמת העצמאות הוקמה ב-1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'[11]. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפופורט וזהו פסלו הראשון בארץ. לרגלי גבעת האנדרטה נערכת מדי שנה עצרת גדולה הנועלת את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ואשר אליה מגיעים אלפי אזרחים מכל רחבי ישראל. באופן היסטורי העצרת היא פרי יוזמה של "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", אשר הוביל המשורר אבא קובנר. בעצרת נושאים דברים נציגי הממשלה, צה"ל, תנועת השומר הצעיר, התנועה הקיבוצית, קבוצת חבצלת, הקיבוץ, נציג מורשת ואישי ציבור נוספים.
ב-1965 נפתח למבקרים אתר שחזור הקרב מ-1948, אתר ייחודי בו מדמות דמויות מתכת את הצדדים הלוחמים בשדה הקרב.
ב-1968 נחנך מוזיאון יד מרדכי משואה לתקומה, המנציח את גבורת מגיניו וגבורת לוחמי גטו ורשה. המוזיאון נבנה בסמוך לבית העלמין הצבאי בו טמונים 26 חברים ואנשי פלמ"ח שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות ביד מרדכי. קורות הקיבוץ במלחמת העצמאות ועמידת חבריו ומגיניו בקרבות הונצחו גם בספרה של הסופרת האמריקאית מרגרט לארקין (אנ'), "השמש לא עמד דום".
ב-2011 נחנכה למרגלות גבעת הפסל יד הזיכרון לגרשון דובינבוים ולמבצע פינוי הילדים במלחמת העצמאות ובה משוריין משוחזר בו פונו.
-
חשיפת פסל מרדכי אנילביץ ביד מרדכי, 1951
-
-
-
-
פסל לזכרו של מרדכי אנילביץ שיצר נתן רפופורט
-
-
אתר קיר גרפיטי לזיכרון בה נקודה בה נהרגו לוחמי צנחנים בהגנה על קיבוץ יד מורכי במתקפת הפתע באירועי 7 באוקטובר 2023
הקיבוץ כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]התושבים עוסקים בחקלאות, תעשייה (הקיבוץ הוא הבעלים של כמחצית מכוורת יד מרדכי ושותף בה יחד עם קבוצת שטראוס), מסחר ותיירות.
בקיבוץ שני בתי ספר: "חופים" - בית ספר יסודי אזורי. "שקמה" - תיכון אזורי שש-שנתי.
בקיבוץ ממוקם בסיס של משמר הגבול[12].
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[13] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[14]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרגרט לארקין, השמש לא עמד דום, מערכות, 1963.
- ישראלים 1 (תשס"ז), עמ' 137–176.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יד מרדכי
- תולדות יד מרדכי, באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- אתר האינטרנט של מוצרי יד מרדכי מבית שטראוס
- מאיר יערי, העמיסו על שכמכם יתר מעמסה, משמר, 6 בדצמבר 1943 - נאום של מאיר יערי ביום העלייה לקרקע
- סיפור מקומי - יד מרדכי, סיפור התפתחות הקיבוץ באמצעות ארכיון קהילתי
- חוזרים 64 שנים אחורה לקרב תש"ח בקיבוץ יד מרדכי גלריית תמונות
יד מרדכי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1951
- יד מרדכי, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- כרמי דניאל, בין שתי גבעות: טקסי הזיכרון לשואה ביד מרדכי, ישראלים 1, 2007, עמ' 137–176
אורי משגב, שואה ותקומה ביד מרדכי, נכבה ומחיקה בחרביא, באתר הארץ, 5 בינואר 2018
- פולה כהן, טיול ביער יד מרדכי, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2019
יד מרדכי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- ארכיון יד מרדכי, בספרייה הלאומית
- מרים זקהיים, פליטים בארצם: ילדי יד מרדכי מפונים מביתם ב-1948, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 8 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ובנו חרבות עולם, שממות ראשונים יקוממו, דבר, 6 בדצמבר 1943
- ^ מפה בהוצאת הקרן הקיימת לישראל, 1947, עם סימון היישוב בשמו 'מצפה הים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ חשמל בחירבייה, משמר, 21 בספטמבר 1944
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 31
- ^ מפה משנת 1944 בהוצאת המחלקה להתישבות חקלאית בסוכנות היהודית, עם סימון היישוב בשמו ההיסטורי 'מצפה הים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ שמות לישובים על אדמת הקהק"ל, הארץ, 15 באפריל 1946
- ^ אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023.
- ^ יהודה הגדרתי, יד מרדכי התנערה ומקוממת הריסותיה, הַבֹּקֶר, 24 במאי 1949
- ^ האנדרטות ביד־מרדכי לזכר מ. אנילביץ' ומלחמת העצמאות, קול העם, 18 באפריל 1951
- ^ אלירם משה, בעקבות הדס: הוכנס ספר תורה לביהכנ"ס מג"ב ביד מרדכי, באתר כאן דרום - אשקלון, 2017-07-05
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|
- יישובים במחוז הדרום
- מועצה אזורית חוף אשקלון
- ישראל: יישובים
- יד מרדכי
- קיבוצים
- קיבוצי הקיבוץ הארצי
- יישובים עבריים שנחרבו במלחמת העצמאות
- החזית המצרית במלחמת העצמאות
- מישור החוף הדרומי
- עוטף עזה
- ישראל: יישובים הקרויים על שם אישים
- קיבוצים במחוז הדרום
- יישובים שהוקמו ב-1943
- הנגב: יישובים
- מקבלי נס הקוממיות
- יישובים בדרום ישראל שפונו במלחמת חרבות ברזל