רוגל נחום
 | |||||||||||||||||
| רוגל נחום, 26 בספטמבר 2000 | |||||||||||||||||
| לידה | 21 במאי 1967 (בן 57) | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | |||||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||||
| גובה | 1.81 מטר | ||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||
| תת-ענף | קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת | ||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1984–2002 (כ־18 שנים) | ||||||||||||||||
| מועדון | אס"א תל אביב | ||||||||||||||||
| מאמן | דוד קושניר, אלכס מרמן | ||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||
| שיאים אישיים |
משולשת: 17.20 מטר (1992 ו-1998) שיא ישראל, 4 באירופה, 6 בעולם באולם | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
רוגל נחום (נולד ב-21 במאי 1967) הוא אתלט עבר ישראלי. הוא אלוף ישראל בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. החזיק, בו זמנית (1990), בשלושה שיאים ישראלים במקצועות אלה. הוא השיאן הישראלי ושיאן המכביה בקפיצה משולשת.[1] הוא החזיק בשיא הישראלי בקפיצה לרוחק במשך 20 שנה.
נחום ייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות (ברצלונה 1992, אטלנטה 1996 ובסידני 2000) וב-4 אליפויות עולם באתלטיקה (טוקיו 1991, שטוטגרט 1993, גטבורג 1995 וסביליה 1999) ואף זכה לשאת באולימפיאדת סידני את דגל ישראל בטקס הפתיחה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוגל נחום גדל בגבעתיים, בנם של דוד ורותי נחום. הוא למד בבית ספר יסודי מצדה (היום אלון) ובתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים. הוא החל להתאמן באתלטיקה קלה בשנת 1984 כשהיה בן 17, לאחר שהמורה לחינוך גופני, אבי זילברמן, האיץ בו להתאמן בקפיצה לגובה. מאמניו היו דוד קושניר ואלכס מרמן. הוא התאמן בקבוצת אס"א תל אביב.
בתחרויות האתלטיקה של המכביה ה-13 זכה נחום במדליית זהב בקפיצה משולשת בשיא ישראלי ומכביה חדש של 16.77 מטר (הנוכחי, 2017),[1] לפני יוסי גולינסקי (15.85 מטר). חודש וחצי לאחר מכן, באוניברסיאדה שנערכה בדיסבורג גרמניה באוגוסט אותה שנה "אבדה" הנעל השמאלית של נחום, שנאלץ לערוך את החימום וההרצה לתחרות קפיצה משולשת, עם נעלי התעמלות רגילות. 5 דקות לפני תחילת התחרות נמצאה הנעל האבודה, בחדר ההמתנה לתחרות. בסופו של דבר, הוא סיים במקום שמיני בתוצאה של 16.44 מטר. מאוחר יותר התברר, כי אחת הבודקות של התחרות הוציאה את הנעליים מתיקו, אך החזירה לתוכו רק נעל אחת.
בתחרות שנערכה בבודפשט, הונגריה ב-18 ביוני 1990, קבע נחום בקפיצה לרוחק שיא ישראלי חדש של 7.96 מטר. שיא זה החזיק מעמד כ-20 שנה ונשבר על ידי יוחאי הלוי ב-3 ס"מ (7.99 מטר).[2] תוך כדי הקפיצה בניסיון הרביעי הוא קרע את המיניסקוס בברך הימנית, שבעקבותיו נאלץ לעבור ניתוח ארתרוסקופיה.
באליפות אירופה שנערכה באוגוסט אותה שנה בספליט, באותה העת יוגוסלביה הוא סיים במקום 16 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.01 מטר. באותה השנה הוא החזיק, בו זמנית, בשלושה שיאים ישראלים, בקפיצה לגובה (2.18 מטר), בקפיצה לרוחק (7.96 מטרים) ובקפיצה משולשת (16.89 מטרים).
באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתל אביב ב-6 ביולי 1991 זכה נחום במדליית זהב בקפיצה משולשת בשיא ישראלי חדש של 17.17 מטר. באותה תחרות הוא קבע תוצאה של 17.31 מטר, בעזרת רוח מעל המותר (2.3 מ/ש), התוצאה הטובה ביותר בהיסטוריה שהושגה על ידי קופץ ישראלי (2017). באליפות העולם שנערכה בטוקיו, יפן באוגוסט אותה שנה הוא סיים במקום 29 בקפיצה משולשת בתוצאה של 15.90 מטר.
בתחרות שנערכה בסביליה, ספרד ב-6 ביוני 1992 קבע נחום בקפיצה משולשת שיא ישראלי חדש של 17.20 מטר (השיא הנוכחי). חודשיים לאחר מכן, באולימפיאדת ברצלונה (1992) הוא סיים במקום 24 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.23 מטר.
7 שבועות לפני באליפות העולם שנערכה בשטוטגרט, גרמניה בשנת 1993 הוא עבר ניתוח ארטרוסקופיה בברך שמאל בעקבות קרע במיניסקוס. באליפות עצמה, הוא סיים במקום 14 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.86 מטר, ס"מ אחד פחות מעליה לשלב הגמר.
באליפות העולם שנערכה בגטבורג שוודיה בשנת 1995 סיים נחום במקום 11 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.69 מטר. בשלב המוקדמות הוא קבע תוצאה של 16.71 מטר. שבועיים לאחר מכן, בתחרות הגרנד פרי המסורתית שנערכה ברייטי, איטליה. ביום גשום במיוחד, בגלל שהמסלול שהיה מוצף והייתה סכנת החלקה, הוחלט לקפוץ מהמסלול עצמו. השופטים סימנו קו לבן על המסלול, שהיווה את "קרש" הקפיצה וכך נערכה התחרות. הוא סיים במקום שביעי בתוצאה של 16.73 מטר, למרות הגשם הכבד.
באולימפיאדת אטלנטה (1996) סיים נחום במקום 17 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.67 מטר.
באליפות העולם באולם שנערכה בפריז צרפת במרץ 1997 סיים נחום במקום 6 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.82 מטר. באליפות ישראל שנערכה ב-6 ביולי אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה משולשת בתוצאה של 17.08 מטר.
באליפות אירופה באתלטיקה באולם שנערכה בוולנסיה ספרד במרץ 1998 סיים נחום במקום 4 בקפיצה משולשת בשיא ישראלי חדש של 16.93 מטר, השיא הנוכחי.[3] באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתל אביב ב-19 ביולי אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה משולשת והשווה את שיאו הישראלי בתוצאה של 17.20 מטר. חודש לאחר מכן, באליפות אירופה שנערכה בבודפשט הונגריה הוא סיים במקום 8 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.99 מטר. בשלב המוקדמות הוא קבע תוצאה של 16.87 מטר ועלה מהמקום הרביעי.
באליפות העולם באולם שנערכה במייבאשי יפן במרץ 1999 סיים נחום במקום 7 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.27 מטר. באליפות העולם שנערכה בסביליה אוגוסט אותה שנה הוא סיים במקום 14 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.68 מטר, 2 ס"מ פחות מעליה לשלב הגמר.
באולימפיאדת סידני (2000) סיים נחום במקום 23 בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.39 מטר.
ביולי 2011 סיים נחום קורס מאמני אתלטיקה במכון וינגייט.
באוקטובר 2013 מונה נחום, לתפקיד המנהל המקצועי של האתלטיקה הישראלית, אחרי שנים רבות שבהן כיהן פטר דוידוביץ'. במקביל הוא ימשיך לאמן. בין יתר חניכיו נמנה שיאן ישראל בקפיצה לרוחק יוחאי הלוי.[4]
נחום הוא בוגר הקריה האקדמית אונו בתואר ראשון בחינוך וחברה, עם התמחות בספורט.[5]
פציעות משמעותיות במהלך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הקריירה הספורטיבית שלו עבר נחום, פציעות רבות וניתוחים רבים, שאותם ביצע האורתופד, ד"ר רפי טיין. בשנת 1988 עבר את ניתוח הארתרוסקופיה הראשון שלו, בברך שמאל בעקבות קרע במיניסקוס. שנתיים לאחר מכן, עבר ניתוח ארתרוסקופיה הפעם בברך ימין. 7 שבועות לפני אליפות העולם שנערכה בשטוטגרט בשנת 1993, עבר שוב ניתוח ארתרוסקופיה בברך שמאל. שנה לאחר מכן, בשנת 1994 עבר ניתוח פתוח בברך שמאל, על מנת להוציא גופים חופשיים של סחוס שבעקבותיו התהלך עם קביים במשך כ-8 שבועות. בשנת 1997 עבר ניתוח ארתרוסקופיה בברך שמאל ובשנת 2001 עבר ניתוח פתוח בברך ימין בעקבות דלקת חריפה בגיד עצם הפיקה (Jumpers knee).
הישגים ותארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחום זכה לשאת את דגל ישראל באולימפיאדת סידני (2000) בטקס הפתיחה.
תוצאות השנה שלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קפיצה לרוחק (מטרים) | קפיצה משולשת (מטרים) |
|---|---|---|
| 1989 | - | 16.77 |
| 1990 | 7.96 שיא ישראל בעבר | 16.89 |
| 1991 | - | 17.17 |
| 1992 | - | 17.20 שיא ישראל |
| 1993 | - | 16.86 |
| 1994 | - | 16.62 |
| 1995 | - | 16.76 |
| 1996 | - | 16.96 |
| 1997 | - | 17.09 |
| 1998 | - | 17.20 השוואה לשיא ישראל |
| 1999 | - | 16.97 |
| 2000 | 7.20 | 16.98 |
| 2001 | 7.52 | 15.71 |
שיאים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצטדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קפיצה משולשת: 17.20 מטר (1992 ו-1998) שיא ישראל[6]
- קפיצה לרוחק: 7.96 מטר (1990) שיא ישראל בעבר[7]
- קפיצה לגובה: 2.18 מטר (1990) שיא ישראל בעבר[8]
ניתורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קפיצה לגובה מהמקום: 1.70 מטר
- קפיצה לרוחק מהמקום: 3.39 מטר
- קפיצה משולשת מהמקום: 10.57 מטר
- קפיצת 5 צעדים מהמקום: 18.58 מטר
- קפיצת 10 צעדים מהמקום: 38.70 מטר
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוגל נחום, ברשת החברתית פייסבוק
- רוגל נחום, באתר olympedia.org
- רוגל נחום, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- רוגל נחום, באתר Track and Field (גברים)
- שיאי ישראל לגברים, באתר איגוד האתלטיקה בישראל
- אלכס פרלסמן, חושב על מדליה אולימפית, מעריב, 19 באוקטובר 1989
- אורי טלשיר, הגעגועים החזירו את רוגל נחום לבור החול, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
- אבינעם פורת, תוצרת הארץ: האתלט הכי גדול שנולד כאן, באתר ynet, 5 ביוני 2015
איתמר קציר, "יצאתי מהבור וראיתי שזה רחוק": השיא הישראלי שמחזיק כבר 27 שנה, באתר הארץ, 12 ביוני 2019
Jonathan Edwards reflects on his triple jump world record from Göteborg 1995, בביצוע One Moment in Time, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:06), 22 בספטמבר 2021 (באנגלית) מדקה 8:00
נחום רוגל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שיאי המכביה
- ^ אורן אהרוני, אחרי 20 שנה, נשבר שיא ישראל בקפיצה לרוחק, באתר ynet, 15 במאי 2010
- ^ כל התוצאות באליפות אירופה באולם
- ^ ניר שועלי, רוגל נחום מונה למנהל המקצועי של איגוד האתלטיקה, באתר nrg, 20 באוקטובר 2013
- ^ סתיו איפרגן, שיתוף פעולה הושק בין איגוד האתלטיקה לקריה האקדמית אונו, באתר ספורט1, 4 בספטמבר 2019
- ^ 50 התוצאות הטובות בכל הזמנים - קפיצה משולשת באתר איגוד האתלטיקה בישראל
- ^ 50 התוצאות הטובות בכל הזמנים - קפיצה לרוחק באתר איגוד האתלטיקה בישראל
- ^ 50 התוצאות הטובות בכל הזמנים - קפיצה לגובה באתר איגוד האתלטיקה בישראל
- אתלטים אולימפיים ישראלים
- נושאי דגל ישראל באולימפיאדה
- אלופי המכביה: אתלטים
- אלופי ישראל בקפיצה לגובה
- אלופי ישראל בקפיצה לרוחק
- אלופי ישראל בקפיצה משולשת
- שיאני ישראל בקפיצה משולשת
- שיאני ישראל בקפיצה לגובה
- שיאני ישראל בקפיצה לרוחק
- אתלטים באולימפיאדת ברצלונה (1992)
- אתלטים באולימפיאדת אטלנטה (1996)
- אתלטים באולימפיאדת סידני (2000)
- משתתפים ישראלים באולימפיאדת סידני (2000)
- משתתפים ישראלים באולימפיאדת אטלנטה (1996)
- משתתפים ישראלים באולימפיאדת ברצלונה (1992)
- ספורטאי מכבי תל אביב
- בוגרי בית ספר מצדה (גבעתיים)
- בוגרי תיכון שמעון בן צבי (גבעתיים)
- בוגרי הקריה האקדמית אונו
- ישראלים שנולדו ב-1967