חקלאות בעל
חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות.
"גידול הבעל" הנפוץ בישראל הוא גידול החיטה.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של צורת גידול זו נגזר, כנראה, משמו של בעל[1],[דרוש מקור: שם זה מופיע רק מספרות חז"ל בתקופה בה איש לא עבד את הבעל ולא סביר כי זו הסיבה.] אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים הכנעני. החקלאים הקדמונים האמינו שהגשמים, ומכאן השדות, תלויים בהיענות האל בעל לתפילותיהם.
הגמרא במסכת מועד קטן[2] מסבירה שהשורש "בעל" מורה על יציבות, ומוכיחה זאת מהתרגום של הפסוק[3] "כי יבעל בחור בתולה"- "ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא" (כי כמו שמתיישב עלם עם בתולה).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופסור משה ברור, "חקלאות בעל", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 9), הוצאת יבנה, תשס"א
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "בית הבעל, גידולי בעל", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
חקלאות באזורים צחיחים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מהי חקלאות בעל ואיך היא קשורה ללחם?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה ראו גם דיון קצר בפורום אוצר החכמה.
- ^ תלמוד בבלי מועד קטן דף ב עמוד א.
- ^ ישעיהו פרק סב.
