לדלג לתוכן

טרבור ברוקינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טרוור ברוקינג)
טרבור ברוקינג
Trevor Brooking
ברוקינג, 2014
ברוקינג, 2014
מידע אישי
לידה 2 באוקטובר 1948 (בן 76)
ברקינג, אסקס שבאנגליה
שם מלא טרבור דייוויד ברוקינג
גובה 1.84 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1965 - 1966 וסטהאם יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1966 - 1984
1985
1985
סך הכול:
וסטהאם יונייטד
ניוקאסל בלו סטאר
קורק סיטי
528 (88)
1 (0)
2 (0)
531 (88)
נבחרת לאומית כשחקן
1974 - 1982 אנגליה 47 (5)
קבוצות כמאמן
2003
2003
וסטהאם יונייטד (מאמן זמני)
וסטהאם יונייטד (מאמן זמני)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

טרבור דייוויד ברוקינגאנגלית: Trevor David Brooking; נולד ב-2 באוקטובר 1948) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק כקשר התקפי, מאמן ופרשן ספורט, וכיום מנהל פיתוח הכדורגל בהתאחדות הכדורגל האנגלית.

ברוקינג שיחק לאורך כל הקריירה בקבוצת וסטהאם יונייטד, למעט הופעות ספורות בקבוצות אחרות טרם פרישתו. הוא נחשב לאחד מגדולי שחקניו של המועדון בכל הזמנים, וזכה עמו פעמיים בגביע ה-FA. כמו כן, היה לשחקן העונה של המועדון חמש פעמים, מתוכן שלוש ברציפות. ברוקינג ערך 47 הופעות במדיה של אנגליה, אותה ייצג בין היתר בטורנירי יורו 1980 ומונדיאל 1982. לזכותו חמישה שערים במדי הנבחרת.

לאחר פרישתו היה לפרשן כדורגל ברשת BBC ובמשחק המחשב Pro Evolution Soccer, ניהל עמותות ציבוריות ציבוריות, היה למאמן הזמני של וסטהאם, והחל משנת 2004 מכהן בתפקידו הנוכחי בהתאחדות האנגלית.

לאורך השנים זכה להערכה והוקרה על תרומתו לכדורגל, בין היתר קיבל תואר אבירות מאת המלכה ב-2004, וזכה להקמת יציע על שמו באצטדיונה הקודם של וסטהאם בוליין גראונד ב-2009. באותה שנה זכה להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי. לאחר סגירת האצטדיון ומעבר הקבוצה לאצטדיון האולימפי בלונדון, זכה ברוקינג ליציע על שמו באצטדיון החדש.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקינג החל את קריירת המשחק כבר בגילאי הנוער, וכשהיה בן 15 כבר התאמן במדיהן של שתי קבוצות לונדוניות מובילות, טוטנהאם הוטספר וצ'לסי. שתי הקבוצות הציעו לברוקינג חוזה נוער, אך דווקא וסטהאם יונייטד ומאמנה רון גרינווד, שעקבו אחרי השחקן, זכו בשירותיו. וסטהאם הייתה היחידה שאפשרה לברוקינג להמשיך את לימודיו. ברוקינג בחר בקבוצתו של גרינווד, וזאת על אף שצ'לסי ומאמנה טומי דוקרטי הציעו להוריו של השחקן רכב ו-500 ליש"ט.

ברוקינג הצטרף לווסטהאם ב-24 ביולי 1965, ושיחק תחילה בקבוצת הנוער של המועדון. הוא קודם לסגל הקבוצה הבוגרת על ידי גרינווד בעונת 1967/1968, והשתלב ברוטציה של המאמן כבר באותה העונה, עם תשעה שערי ליגה ב-25 הופעות. בדצמבר 1969, במהלך עונתו השלישית במועדון, שבר ברוקינג עצם בקרסול, שהשביתה אותו לתקופה ארוכה. ברוקינג שקל לפרוש ממשחק בגלל תקופת ההחלמה המתארכת, אך הצליח לשוב למגרשים, ובעקבות עזיבתו של מרטין פיטרס התפנה עבורו מקום קבוע בהרכב הקבוצה החל מעונת 1971/1972. באותה עונה ערך ברוקינג ארבעים הופעות ליגה, וזכה בפעם הראשונה בתואר שחקן העונה של המועדון.

במהלך העונות הבאות זכה לתשומת לב ממאמנים בכירים בליגה, בהם בריאן קלאף מדרבי קאונטי וביל ניקולסון מטוטנהאם. תשומת הלב התגבשה להצעות כספיות נכבדות עבור רכישתו של ברוקינג, שלא יצאו לפועל. בעונת 1974/1975 זכה לראשונה בתואר עם המועדון, לאחר שווסטהאם הניפה בסיום העונה את גביע ה-FA. ברוקינג פתח בהרכב במשחק הגמר, בו גברה קבוצתו 2-0 על פולהאם. בזכות הזכייה השתתפה הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע עונה אחר כך. וסטהאם הפגינה יכולת מרשימה בטורניר, והעפילה עד למשחק הגמר, בו פגשה את אנדרלכט. וסטהאם עוד עלתה ראשונה על לוח התוצאות, אך נכנעה ליום התקפי מוצלח של הבלגים ונוצחה בסיום 4-2.

על אף ההצלחה האירופית המפתיעה, בליגה לא הצליחה וסטהאם להתרחק מסכנת הירידה. בתום עונת 1977/1978, אחרי שלוש עונות של מאבקי הישרדות, נשרה וסטהאם לליגת המשנה. בעונת 1979/1980 רשמו ברויקנג וקבוצתו הישג נדיר, כשהצליחו לזכות בגביע האנגלי בזמן היותם קבוצת ליגה שנייה. ברוקינג היה לכובש השער היחיד במשחק, בו גברה וסטהאם 1-0 על ארסנל, כשהכניע את פט ג'נינגס בנגיחה בדקה ה-13. עונה אחת אחר כך, ובתום שלוש עונות בליגת המשנה, סיימה וסטהאם במקום הראשון ושבה לליגה הבכירה.

ברוקינג הוסיף לשחק במדי וסטהאם עד לסיום עונת 1983/1984. בסך הכול ב-17 עונות במדי וסטהאם כבש ברוקינג 102 שערים ב-647 הופעות (88 שערי ליגה ב-528 הופעות), והוא רביעי בטבלת מלכי ההופעות של וסטהאם. הוא זכה חמש פעמים בתואר כדורגלן העונה של וסטהאם, ונחשב לאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים.

ברוקינג, שסיים באופן מעשי את קריירת המשחק עם עזיבתו את וסטהאם, חזר להופעה בודדת במהלך עונת 1984/1985 במדי ניוקאסל בלו סטאר החובבנית, ולשתי הופעות נוספות במדי קורק סיטי האירית, בטרם פרש ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת אנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקינג ערך את הופעת הבכורה שלו במדי אנגליה ב-3 באפריל 1974, במשחק ידידות מול פורטוגל, שהיה האחרון של המאמן אלף רמזי כמאמן הנבחרת. לצדו של ברוקינג ערכו חמישה נוספים את הופעת הבכורה שלהם במדי האנגלים. המשחק הסתיים בשוויון 0-0.

ברוקינג שיחק במדי אנגליה בטורנירי מוקדמות יורו 1976 ומוקדמות מונדיאל 1978, את שניהם סיימה הנבחרת ללא הצלחה. במוקדמות המונדיאל כבש ברוקינג את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת, בניצחון 2-0 על איטליה בנובמבר 1977, כשלוש וחצי שנים לאחר הופעת הבכורה שלו.

לאחר ששותף בשישה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 1980, מהם הצליחה אנגליה להעפיל, זומן ברוקינג לסגל אנגליה ליורו 1980 על ידי מאמן הנבחרת ומאמנו הראשון כשחקן בוגרים בווסטהאם, רון גרינווד. ברוקינג פתח בשוויון 1-1 מול בלגיה, לא שותף בהפסד 1-0 לאיטליה וחזר להרכב למפגש מול ספרד. במשחק זה כבש ברוקינג את השער הראשון במשחק בדרך לניצחון 2-1 בסיום, אלא ששוויון 0-0 בין האיטלקים לבלגים העלה את שתיהן לשלב הבא, ואנגליה הודחה כבר בסיום שלב הבתים.

ברוקינג סייע לאנגליה לשוב גם לטורניר מונדיאל 1982, כשכבש פעמיים בארבעה משחקים בהם שותף בטורניר המוקדמות. הוא זומן על ידי גרינווד לסגל אנגליה למונדיאל, אך החמיץ את כל שלב הבתים הראשון עקב פציעה. הוא חזר לשחק רק במשחקה השני של אנגליה בשלב הבתים השני, והאחרון שלה בטורניר, מול ספרד. ברוקינג החליף את גרהאם ריקס כחצי שעה לסיום, במשחק בו נפרדו הנבחרות בשוויון 0-0. אנגליה, שהייתה זקוקה לניצחון כדי לסיים ראשונה בבית, נותרה מחוץ לשלב הבא.

ההופעה הקצרה מול הספרדים הייתה האחרונה של ברוקינג במדי הנבחרת. בסך הכול רשם 47 הופעות במדי אנגליה, בהן כבש חמישה שערים.

לאחר הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984, במקביל לפרישתו ממשחק, הצטרף ברוקינג ל-BBC כפרשן במשחקים ששודרו ברדיו ובטלוויזיה, וכן בתוכנית המרכזית בנושא כדורגל של הערוץ ובפרשנות למשחקי מונדיאל ואליפויות אירופה. ברוקינג עדיין ממשיך לפרשן עבור הערוץ, ובין השנים 2002 ל-2006 אף היה לפרשן בסדרת המשחקים Pro Evolution Soccer, בין הכותר השני לשישי בסדרה.

ברוקינג כיהן במשל זמן רב כמנהל בוועדות ומועצות בעולם הכדורגל והחברה. בין 1987 ל-1997 היה לנשיא מועצת מחוז מזרח לספורט וליצירה, ובין 1999 ל-2002 עמד בראשה של חברת ספורט אינגלנד, גוף ציבורי הכפוף למשרד הספורט בממשלת בריטניה, שמטרתו לבנות בסיס למערכת ספורט חברתית, תוך הגברת מספר העוסקים בספורט כבר בגילאים צעירים ולפיתוח כישרונות ספורטיביים מרקעים שונים.

באפריל 2003, לאחר שמאמן וסטהאם גלן רודר התמוטט עקב גידול מוחי, נקרא ברוקינג להחליפו כמאמן זמני עד לתום העונה. ברוקינג, חבר הנהלת המועדון במשך שנים רבות טרם האירוע, לקח את הקבוצה שלושה מחזורים לסיום, כאשר היא נלחמת על חייה בפרמייר ליג. ברוקינג הוביל את וסטהאם לניצחון 1-0 בחוץ על מנצ'סטר סיטי, ולניצחון בתוצאה זהה על צ'לסי. במחזור הנעילה פגשה וסטהאם את ברמינגהאם סיטי בחוץ. המשחק הסתיים בשוויון 2-2, שהוריד את וסטהאם לליגת המשנה עם 42 נקודות, כמות שיא לקבוצה שירדה בתום העונה.

רודר חזר לפתיחת עונת 2003/2004 בליגת המשנה, אך פוטר מתפקידו בחלוף שלושה מחזורים בלבד. ברוקינג שב פעם נוספת לתפקיד המאמן הזמני, והוביל את הקבוצה ב-11 משחקים נוספים. וסטהאם ספגה הפסד אחד בלבד בסדרת המשחקים תחת ברוקינג, עד שבאוקטובר 2003 הוחתם בקבוצה המאמן אלן פארדיו, בהמלצתו של ברוקינג. את העונה סיימה הקבוצה רביעית בטבלה, והפסידה בגמר פלייאוף ההעפלה לקריסטל פאלאס בתוצאה 1-0.

בינואר 2004 הצטרף ברוקינג להתאחדות הכדורגל האנגלית, בתפקיד מנהל לפיתוח הכדורגל. במסגרת תפקיד זה קיבל חופש פעולה מוחלט על חטיבות האימון והפיתוח בכדורגל האנגלי, וכן ניתן לו חלק בהחלטה על מינוי מאמנים חדשים לנבחרת אנגליה. לברוקינג היה חלק משמעותי במציאת המחליף לסוון-יוראן אריקסון, עד למינויו של סטיב מקלארן לתפקיד במאי 2006.

לאורך תקופתו בעולם הכדורגל זכה ברוקינג להוקרה על תרומתו ועל יכולתו. כבר ב-1981 זכה לתואר חבר במסדר האימפריה הבריטית. בשנת 1999 קודם לדרגת מפקד, וב-2004 זכה לתואר אבירות מאת המלכה.

בשנת 2009 נכנס ברוקינג להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי. ב-8 באוגוסט באותה השנה, הודיעה וסטהאם על שינוי שמו של יציע המאה באצטדיון בוליין גראונד שבאפטון פארק ליציע סר טרבור ברוקינג. עם המעבר של וסטהאם לאצטדיון האולימפי בלונדון והריסתו של בוליין גראונד בפתיחת עונת 2016/2017, נקרא יציע על שמו של ברוקינג גם באצטדיון החדש.

וסטהאם יונייטד

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע בגביע
הליגה
אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1967/1968 וסטהאם יונייטד אנגליהאנגליההליגה האנגלית הראשונה 25 9 3 0 0 0 0 0 28 9
1968/1969 32 7 2 0 3 1 0 0 37 8
1969/1970 21 4 0 0 2 0 0 0 23 4
1970/1971 19 2 0 0 1 0 0 0 20 2
1971/1972 40 6 4 0 10 1 0 0 54 7
1972/1973 40 11 2 0 2 0 0 0 44 11
1973/1974 38 6 0 0 2 0 1 0 41 6
1974/1975 36 3 8 1 3 1 3 0 50 5
1975/1976 34 5 1 0 4 1 10 3 49 9
1976/1977 42 4 2 0 3 0 0 0 47 4
1977/1978 37 4 2 0 0 0 0 0 39 4
1978/1979 אנגליהאנגליההליגה האנגלית השנייה 21 2 1 0 0 0 0 0 22 2
1979/1980 37 3 7 2 8 1 2 0 54 6
1980/1981 36 10 3 0 7 0 6 0 52 10
1981/1982 אנגליהאנגליההליגה האנגלית הראשונה 34 8 2 0 5 1 2 0 43 9
1982/1983 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0
1983/1984 35 4 3 0 5 2 0 0 43 6
1984/1985 ניוקאסל בלו סטאר אנגליהאנגליהליגת מחוז ורסייד 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0
1985/1986 קורק סיטי אירלנדאירלנדליגת העל האירית 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0
סך הכל קריירה 531 88 40 3 55 8 24 3 650 102

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת אנגליה
שנה הופעות שערים
1974 7 0
1975 1 0
1976 7 0
1977 4 1
1978 6 0
1979 8 0
1980 7 2
1981 4 2
1982 3 0
סה"כ 47 5

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרבור ברוקינג בוויקישיתוף


נבחרת אנגליהיורו 1980

1 קלמנס • 2 ניל • 3 סנסום • 4 תומפסון • 5 ווטסון • 6 וילקינס • 7 קיגן • 8 קופל • 9 ג'ונסון • 10 ברוקינג • 11 וודקוק • 12 אנדרסון • 13 שילטון • 14 צ'רי • 15 יוז • 16 מילס • 17 מקדרמוט • 18 קנדי • 19 הודל • 20 מרינר • 21 בירטלס • 22 קוריגן • מאמן: גרינווד

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 1982

1 קלמנס • 2 אנדרסון • 3 ברוקינג • 4 בוצ'ר • 5 קופל • 6 פוסטר • 7 קיגן • 8 פרנסיס • 9 הודל • 10 מקדרמוט • 11 מרינר • 12 מילס • 13 קוריגן • 14 ניל • 15 ריקס • 16 רובסון • 17 סנסום • 18 תומפסון • 19 וילקינס • 20 ווית' • 21 וודקוק • 22 שילטון • מאמן: גרינווד

אנגליהאנגליה