לדלג לתוכן

בירגיט פרינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בירגיט פרינץ
מידע אישי
לידה 25 באוקטובר 1977 (בת 46)
פרנקפורט, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.79 מטרים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
נבחרת לאומית כשחקנית
גרמניהגרמניה גרמניה
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור גרמניהגרמניה גרמניה
ארדסידני 2000כדורגל נשים
ארדאתונה 2004כדורגל נשים
ארדבייג'ינג 2008כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
מתחרה עבור גרמניהגרמניה גרמניה
זהבארצות הברית 2003כדורגל נשים
זהבסין 2007כדורגל נשים
כסףשוודיה 1995כדורגל נשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בירגיט פרינץ (אנגלית: Birgit Prinz;‏ נולדה ב-25 באוקטובר 1977 בפרנקפורט) היא כדורגלנית עבר גרמנייה ששיחקה בעמדת החלוצה. פרינץ נחשבת בעיני רבים לאחת משחקניות הכדורגל הטובות בכל הזמנים[1]. היא זכתה שלוש פעמים ברציפות בתואר שחקנית השנה של פיפ"א וכמו כן, היא סגנית מלכת השערים של גביע העולם בכל הזמנים עם 14 כיבושים.

ב-1992, החלה פרינץ לשחק כדורגל מקצועני כשהצטרפה לקבוצת פ.ס.וו פרנקפורט מההבונדסליגה. היא שיחקה בקבוצה שש שנים, במהלכן זכתה בשתי אליפויות ובשני גביעי מדינה. בשנתיים האחרונות שלה בקבוצה, ב-1997 וב-1998, סיימה כמלכת השערים של הליגה. ב-1998, עברה ליריבה העירונית, FFC פרנקפורט, שם נחלה הצלחה מרובה. ב-13 עונות בקבוצה, זכתה פרינץ בשש אליפויות בונדסליגה, בשמונה גביעי מדינה ופעמיים בתואר מלכת שערי הליגה (2001 ו-2007). הישג השיא שלה בקבוצה היה כאשר פרנקפורט זכתה שלוש פעמים בליגת האלופות ופעם נוספת הגיעה לגמר.

למשך עונה אחת, הצטרפה לקבוצת קרוליינה קארג' מליגת הכדורגל האמריקאית, ה-WUSA. במהלך עונה זו, זכתה הקבוצה באליפות הליגה כשהיא מחוזקת בשחקניות כמו פרינץ, האגה רייסה וקרלה אוברבק. אחרי גביע העולם ב-2003, קיבלה פרינץ הצעה מפתיעה מנשיא קבוצת כדורגל הגברים האיטלקית, פרוג'ה, להצטרף אליו ולחתום בקבוצה תמורת שכר של בין חצי מיליון למיליון אירו[2]. למרות השכר הגבוה, פרינץ סירבה להצעה בטענה שמדובר ב"תעלול שיווקי" ומפחד מישיבת יתר על הספסל[3].

במהלך שנותיה בפרנקפורט זכתה פרינץ גם במספר רב של תארים אישיים; היא קבעה שיא של שמונה זכיות רצופות בתואר כדורגלנית השנה בגרמניה (2001-2008)[4]. היא נבחרה שלוש פעמים ברציפות לתואר כדורגלנית השנה בעולם (2003-2005), וארבע שנים רצופות סיימה במקום השני אחרי מרטה הברזילאית (2007-2010)[5].

נבחרת גרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1994, כשהיא בת 16 בלבד, ערכה פרינץ את הופעת הבכורה שלה בנבחרת גרמניה במשחק נגד קנדה. היא נכנסה כמחליפה בדקה ה-72 וכבשה את שער הניצחון בדקה ה-89[6]. שנה לאחר מכן, היא זכתה בתואר בינלאומי ראשון עם הנבחרת, כאשר כבשה בניצחון על נבחרת שוודיה בגמר אליפות אירופה. באותה שנה, הייתה חלק מסגל הנבחרת שסיים במקום השני בגביע העולם. במשחק הגמר, נגד נורווגיה, הפכה פרינץ לכדורגלנית הצעירה ביותר אי פעם שמשחקת בגמר הגביע העולמי.

בעשור הבא, הפכה פרינץ לאחת הכדורגלניות הבינלאומיות המצליחות ביותר. היא זכתה ארבע פעמים נוספות באליפות אירופה - ב-1997, 2001, 2005 ו-2009. היא שיחקה עם גרמניה בשלוש אולימפיאדות (סידני 2000, אתונה 2004 ובייג'ינג 2008), אך מעולם לא הובילה את הנבחרת ליותר ממדליית ארד. בגביע העולם ב-2003, הגיעה פרינץ לשיאה כאשר הובילה את גרמניה לזכייה היסטורית בטורניר, תוך כדי שהיא זוכה בתוארי כדור הזהב (השחקנית המצטיינת של הטורניר) ונעל הזהב (מלכת השערים). ארבע שנים לאחר מכן, בתור קפטנית, הייתה פרינץ שותפה מרכזית לזכייה השנייה ברציפות של הגרמניות בגביע העולמי.

ב-12 באוגוסט 2011, בגיל 33, לאחר שכשלה עם נבחרתה ברבע גמר המונדיאל, החליטה פרינץ לפרוש מכדורגל מקצועני[7].

פרינץ מחזיקה במספר לא מבוטל של שיאים לאומיים ובינלאומיים. עם 14 כיבושים, היא סגנית מלכת השערים של המונדיאל בכל הזמנים - שנייה רק למרטה הברזילאית. בנוסף, היא מחזיקה בתואר סגנית מלכת השערים של המשחקים האולימפיים בכל הזמנים עם עשרה כיבושים. פרינץ היא שיאנית ההופעות ושיאנית השערים בנבחרת גרמניה, 214 ו-128 בהתאמה, וכמו כן, היא הכדורגלנית הלא-אמריקאית בעלת מספר ההופעות הרב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בירגיט פרינץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Most Shining Football Stars in Women's World Cup of All Time, יולי 2011
  2. ^ אל-סעדי קדאפי הלך, עכשיו בירגיט פרינץ, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2003
  3. ^ Birgit Prinz sagt Perugia ab, באתר netzeitung.de, דצמבר 2010
  4. ^ Grings erneut Fußballerin des Jahres, באתר DFB.de, אוגוסט 2010
  5. ^ FIFA Ballon d'Or - Previous Editions, באתר פיפ"א, 22 ביוני 2011
  6. ^ Birgit Prinz - Mittelpunkt des deutschen Angriffs, באתר Focus.de, יוני 2011
  7. ^ Prinz announces end of career, באתר sportschau.de, אוגוסט 2011
  8. ^ FIFA Century Club, באתר פיפ"א, 22 בדצמבר 2009

|}