ג'וש הארטנט
ג'וש הארטנט, 2014 | |
לידה |
21 ביולי 1978 (בן 46) סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1997 |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | טמסין אגרטון (2012–?) |
http://www.joshhartnett.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
ג'ושוע דניאל "ג'וש" הארטנט (באנגלית: Joshua Daniel "Josh" Hartnett; נולד ב-21 ביולי 1978) הוא שחקן קולנוע אמריקאי. הוא מוכר בין היתר בשל תפקידיו בסרטים "ליל המסכות: 20 שנה אחרי", "סיוט בחדר המורים", "חמש ילדות יפות", "פרל הארבור", "בלאק הוק דאון", "לא יכול בלי", "להרוג את המזל" ו"30 יום של לילה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארטנט נולד בסיינט פול, מינסוטה, בנם של דניאל תומאס הארטנט וונדי אן (לבית קרונסטדט), הוא גדל לצד אביו, קבלן בניין, ואמו החורגת, מולי, אמנית. יש לו שלושה אחים למחצה: ג'סיקה, ג'ייק וג'ו. הארטנט גדל כקתולי.
בתיכון גילה הארטנט עניין במשחק והשתתף בהפקת בית הספר "הקלברי פין". בהיותו טיפוס אתלטי וספורטאי, הארטנט היה גם חבר בנבחרת הפוטבול הבית ספרית, אבל בעקבות פציעה בברך שמאל נאלץ להפסיק לשחק. לאחר שהארטנט סיים את לימודיו בתיכון מיניאפוליס סאות' ב-1996, הוא עבר לניו יורק על מנת ללמוד דרמה באוניברסיטת המדינה של ניו יורק אך זה לא הלך טוב כפי שהוא קיווה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 19 עבר הארנט ללוס אנג'לס. זמן קצר לאחר מעברו, הוא תפס תאוצה בלתי סבירה, ולוהק לאחד התפקידים הראשיים בדרמה קצרת הימים אך עטורת השבחים "Cracker" ברשת ABC. למרות שהסדרה בוטלה לאחר שישה עשר פרקים, הארטנט בנה לעצמו שם. לאחר מכן החל להתמקד בעבודת קולנוע עלילתי. הוא הופיע בהצגות קטנות ובפרסומות טלוויזיה לפני שלוהק לסרט העלילתי הראשון שלו, כשגילם את בנה הצעיר של ג'יימי לי קרטיס בסרט "ליל המסכות: 20 שנה אחרי"; אשר יצא לאקרנים ב-5 באוגוסט 1998 וזכה להצלחה בקופות.
בשנת 1999, ביצע את הפריצה הקולנועית שלו בסרט הדרמה "חמש ילדות יפות" שביימה סופיה קופולה. באותה שנה השתתף בקליפ של להקת אייר לשיר "Playground Love", והופיע ברשימת "21 כוכבים חתיכים מתחת ל-21" של מגזין "טין פיפל". לאחר מכן, הארטנט החל לפתח קריירה קולנועית מצליחה והופיע בסרטים ההווליוודים: "סיוט בחדר המורים", "בלאק הוק דאון", "להרוג את המזל" ו"פרל הארבור". בשנת 2002, כיכב בסרט "או", עיבוד למחזה של ויליאם שייקספיר, "אותלו". בשנת 2003, ארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" הכריז על הארטנט כ"הצמחוני הסקסי של השנה".
בשנת 2006, שיחק בסרט הנאו נואר "הדליה השחורה" שביים בריאן דה פלמה על פי רומן באותו שם מאת הסופר ג'יימס אלרוי; בסרט, מגלם הארטנט בלש שחוקר את מותה (האמיתי) של אליזבת שורט. הארטנט לוהק לתפקיד חמש שנים קודם לכן. בשנת 2007, הופיע בסרט "שובו של אלוף" לצידו של סמואל ל. ג'קסון.
בשנת 2008, השתתף והפיק את הסרט "אוגוסט", העוסק בשני אחים המנהלים חברה מצליחה בתחום האינטרנט בתקופת הירידה בערכי המניות שאירעה חודש לפני הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001.
בשנת 2009, הפיק את הקליפ של הראפר קיד קאדי לשיר "Pursuit of Happiness". ב-2010 שיחק בסרט "בונראקו" לצידה של דמי מור, וב-2011, הופיע בקומדיה הרומנטית "תקוע בין תחנות".
בשנים 2014–2016 הגילם במשך שלוש עונות את דמותו של אית'ן צ'נדלר בסדרה הדרמה והאימה "פני דרדפול" ברשת שואוטיים.
בשנת 2017 הצטלם לסרטו של ג'יימס פרנקו "The Long Home", אך נכון ל-2022 תאריך יציאתו טרם נקבע. עוד ב-2017, שיחק בדרמת המלחמה "הקצין העות'מאני" ("The Ottoman Lieutenant") אשר מדברת על אידיאליסטית אמריקאית לבין שוטר טורקי במלחמת העולם הראשונה.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 2012, הארטנט נמצא במערכת יחסים עם השחקנית האנגלייה טמסין אגרטון. יש להם שלושה ילדים. בנובמבר 2021 השניים נישאו.
הארטנט צמחוני מגיל 12.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סרט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1998 | ליל המסכות: 20 שנה אחרי | ג'ון טייט | |
סיוט בחדר המורים | זיק טיילר | ||
1999 | חמש ילדות יפות | טריפ פונטאין | |
2000 | Here on Earth | ג'ספר ארנולד | |
2001 | בלאק הוק דאון | סמל ראשון מאט אברסמן | |
ראש בראש | בריאן אלן | ||
או | הוגו | ||
פרל הארבור | סרן דני ווקר | ||
משחקי חברה | טום סטודרד | ||
2002 | לא יכול בלי | מאט סאליבן | |
2003 | רצח סטייל הוליווד | קיי.סי. קלדן | |
2004 | שלוש בפארק | מתיו סיימון | |
2005 | משוגעים מאהבה | דונלד מורטון | |
עיר החטאים | איש המכירות | ||
סיפורים על נשמות אבודות | השכן | ||
2006 | להרוג את המזל | סלבין | |
הדליה השחורה | דוויט "באקי" | ||
2007 | שובו של אלוף | ארקי קרנן | |
Stories USA | ג'יאני | ||
30 יום של לילה | שריף אבן אולסון | ||
2008 | אוגוסט | טום סטרלינג | גם מפיק |
2009 | Nobody |
|
מפיק בפועל |
I Come with the Rain | קליין | ||
2010 | בונראקו | בטלן | |
2011 | Girl Walks into a Bar | סאם סלזר | |
Stuck Between Stations | פדי | ||
2013 | The Lovers | ג'יימס סטיוארט / ג'יי פאנל | |
2014 | Parts per Billion | לן | |
2015 | סוסי פרא | קיי.סי בריגס | |
2017 | Oh Lucy! | ג'ון וודרוף | |
הקצין העות'מאני | ג'וד | ||
שש מעלות מתחת לאפס (אנ') | אריק למארק | ||
2019 | She's Missing | רן | |
2020 | דורות של רעל | קיפ קונלי | |
Valley of the Gods | ג'ון אקאס | ||
מטרה מספר אחת (אנ') | ויקטור מאלארק (אנ') | ||
2021 | שומר טינה | דייב הנקוק | |
איידה רד | וויט ווקר | ||
2022 | מבצע פורצ'ן: תרגיל מלחמה | דני פרנצ'סקו | |
2023 | אופנהיימר | ארנסט לורנס | |
2024 | מלכודת | קופר אבוט | |
TBA | The Long Home | ניית'ן ווינר ג'וניור | נדחה; צולם ב-2015 |
The Last Draw of Jack of Hearts |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | מחזה | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2008 | 24 Hour Plays | איש ראשי | |
Rain Man | צ'ארלי באביט |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1997–1998 | Cracker | מייקל "פיץ" פיצג'רלד | תפקיד ראשי; 16 פרקים |
2008 | T Takes | ג'וש | סדרת רשת; פרק: |
2014–2016 | פני דרדפול | איתן צ'אנדלר / לארי טלבוט | תפקיד ראשי (3 עונות); 27 פרקים |
2015, 2019 | היסטוריה שתויה | קלארק גייבל / הנס-יואכים נוימן | 2 פרקים |
2020 | הארט מת לחיות | ג'וש הארטנט | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
Paradise Lost | ייטס פורסיית' | תפקיד ראשי; 10 פרקים | |
2021 | Exterminate All the Brutes | האיש הלבן | מיני-סדרה |
2022 | מדד הפחד | ד"ר אלכס הופמן | מיני-סדרה |
2023 | מראה שחורה | דייוויד רוס | פרק: "Beyond the Sea" |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ג'וש הארטנט
- ג'וש הארטנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'וש הארטנט, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'וש הארטנט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ג'וש הארטנט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'וש הארטנט, באתר Metacritic (באנגלית)
- ג'וש הארטנט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'וש הארטנט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מיכל הניג, לאן נעלם ג'וש הארטנט?, באתר nrg, 25 במאי 2010
- אמיר בוגן, ג'וש הארטנט: "לפעמים סתם כיף להרביץ בסרט", באתר ynet, 8 בדצמבר 2011