מי שברך
מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה. מהות התפילה היא ברכה לזולת. קיימות תפילות מי שברך שונות המותאמות לזמנים ואירועים שונים.
בקריאת התורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפילת המי שברך הידועה יותר היא זאת הנאמרת בעת הקריאה בתורה, ובה מברכים את מי שנקרא לעלייה לתורה:
בבתי כנסת רבים נהוג לשלב בעת ה"עליה לתורה" התרמה של העולה בתרומה המיועדת לפעולות בית הכנסת, ותפילת "מי שברך" היא חלק מהברכה המגיעה לו בזכות תרומתו.
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת (פלוני בן פלוני) בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם לִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו וְנֹאמַר אָמֵן:
— מי שברך של הרבה קהלות נוסח אשכנז
יש הרבה שינויי נוסח קלים בין קהלות שונות.
בקהלות אשכנז המערבי, מקפידים לומר מי שברך לכל עולה לתורה, אפילו בימות החול; הפעם היחידה שאין מברכים את העולים בברכה זו היא בתשעה באב בשחרית, ובדרך כלל נוהגים לקרוא לאותם העולים במנחה כדי שיוכלו לברכם בברכה זו.
אירועים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפילות "מי שברך" אחרות, נהוג לערוך לחולה ובעבור התקווה להחלמתו, וכן בבר-מצווה ובברית מילה, בעבור חיילי צה"ל, ובנסיבות שנקבעות מפעם לפעם.
ביהדות איטליה נכתבה ברכת "מי שברך" מיוחדת לנשים אשר תרמו לבית הכנסת מטפחת או כיסוי לספר התורה מעשה ידן.
נוסח נוסף נתקן על ידי הרב יום-טוב ליפמן הלר, בעקבות גזירות ת"ח ת"ט בהם נרצחו יהודים רבים:
"מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, הוא יברך את כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה, הקב"ה ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בספר תורת משה רבינו ובכל ספרי הנביאים והכתובים, ויזכה לראות בנים חיים וקימים ויגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים, ויעבוד את ה' אלוהינו תמיד באמת ובתמים ונאמר אמן".
עוד נוסח[1]:
"מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, הוא יברך השומר פיו ולשונו מלהפסיק בשום דיבור מן 'ברוך שאמר' עד גמר התפלה ובשעת קריאת ספר תורה שבצבור אפילו בדברי תורה ואיזה דבור כל שכן בשיחת חלין וספורי שמועות ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בתורת משה רבינו עליו השלום ובכל ספרי הנבואות, יראה זרע כשר חיים וקימים ויזכה לשני שלחנות שבשני עולמים, שהם העולם הזה שעליו נאמר 'והנה טוב', והעולם הבא שהוא יום שכולו ארוך גם טוב, ונאמר אמן".
האגדה מספרת כי נוסח זה נתקן לאחר שנתגלה לו מהשמים כי גזירות אלו באו עקב זלזול בבתי מדרשות ובבתי הכנסיות, על ידי דיבורים בטלים.
מהות התפילה היא ברכה למי ששומר פיו ולשונו ואינו מדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, בקצת מקומות נהוגים לאומרו לאחר קריאת התורה:
בשבת שלפני תענית בה"ב נהוג שהחזן מכריז בתפילה על התעניות על ידי ברכה של אלו שיתענו. במנהג אשכנז המזרחי, נוהגים לומר מי שברך מיוחד לפני החזרת ספר התורה לארון הקודש,[2] ואילו במנהג אשכנז המערבי, נוהגים להוסיף את הברכה לנוסח המי שבירך שאחר יקום פורקן.[3] האחרונים כתבו שמי שעונה אמן אחרי ברכה זו, אינו צריך לקבל על עצמו את התענית בתפילת המנחה ביום שלפני התענית כדין תענית יחיד, אך הדגישו שאין עניית אמן על ברכה זו מחייבת את העונה להתענות אם לא התכוון לכך.[4]
ריבוי נוסחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאחר שמדובר בתפילה פשוטה שאין בה הזכרת "שם ומלכות" - מתחברים נוסחים רבים בלי שניתן יהיה להתחקות אחר מחברם, ולפי הערכות שונות קיימים למעלה מ-80 סוגי "מי שברך" שונים – מברכת העלייה לתורה וברכות לחתן ועד לברכה למי שהגיע לגיל מופלג או למי שעומד להתגייס לצבא.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי שברך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "מי שברך" ותפילות נוספות לרפואה באתר הפיוט והתפילה של הספרייה הלאומית
תפילת מי שברך לקהל, באתר הפיוט והתפילה
- מידע על מי שברך בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "סליחות ליום כ סיון", קראקא ת"י, נדפס על ידי חיים יונה גורלנד, לקורות הגזרות על ישראל, חוברת ו, אדעססא, תרנ"ג, עמ' 59. ובתוך: 'לכבוד יום טוב', עמ' קמא; אברהם יערי 'קריית ספר', כרך לג, עמ' 242-243; ובתוך: 'אוצר ממעונות אריות', ב, עמ' תשמג. ולפני המי שברך כתב המדפיס: "גם מיד כשנודע פה ק"ק קראקא יאע"ס הגזירה רעה שנעשית בק"ק נעמרוב הגדולה, אז כדי להסיר מכשול העוון הגדול של שיחה שבבית הכנסת שהם אסרו מקל וחומר לעומד בבית מלך בשר ודם, ייסד גאונינו יצ"ו הנ"ל מי שבירך כו', שיאמרהו החזן מידי שבת בשבת בקול רם ראיתי כי טוב להדפיסו גם כאן לזכות בו גם שאר הקהילות קדושות, ואין ספק שרבים יהיו נמנעים מלעבור עוד לעשות האיסור הגדול הזה, ואקבל בזה שכר המזכה את הרבים כו'".
- ^ כמו שמופיע ברוב הסידורים המודרניים. ראו לדוגמה במחזור כל בו.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדעלהיים רכ"ח, עמ' 230, וראו גם דברי קהלת, עמ' 366 שמביא נוסח קצת שונה.
- ^ מגן אברהם תצב:ג, מובא במ"ב תצב:ג.
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות • מכון סת"ם | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות נקודות • תיוג | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל • בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.