NGC 4526
 | |
| NGC 4526 בתמונה של טלסקופ החלל האבל, בצד שמאל למטה סופרנובה SN1994D | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 8 באפריל 1784 |
| סוג | גלקסיית עדשה |
| בהירות נראית | 9.62[1] |
| סיווג מורפולוגי | SAB(s)0[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 34ᵐ 03.0ˢ |
| נטייה | 56.9″ 41′ 07°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 21.14- |
| מרחק[2] |
47,500,000 שנות אור 14,563,404.46 פארסק |
| קוטר | 99,490[2] שנות אור |
| מסה | 2×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
617[2] ק"מ/שנייה 0.002058 |
NGC 4526 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-48 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 9.6 והיא בין הגלקסיות הבהירות שבצביר והבהירה ביותר מבין אלה שלא נכללו בקטלוג מסיה. הגלקסיה התגלתה ב-8 באפריל 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון I.31, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד, מאורכת, בעלת מרכז בהיר מאוד, ובין שני כוכבים בהירים. הוא ציין את מיקומה ביחס לכוכב 31 בבתולה. עשרה ימים מאוחר יותר ציין הרשל ערפילית נוספת בציון I.38 ותיאר אותה כבהירה מאוד, מאורכת מאוד ועם מרכז בהיר מאוד, כאשר מיקומה ניתן ביחס לכוכב 32 בבתולה, ולמעשה במיקום זהה למיקום של I.31.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה מספר פעמים והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1329, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד, מאורכת מאוד, בעלת מרכז בהיר מאוד שמתבהר בחדות, וכן ציין שיש שני כוכבים מדרגת בהירות 9-8 ממזרח וממערב לה.[5] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3075 ועם אותו התיאור, וציין שהערפיליות שאביו, ויליאם, רשם כ-I.31 וכ-I.38 הן למעשה אותה ערפילית.[6] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4526, כאשר היא מתוארת כבהירה מאוד, גדולה מאוד, מאורכת מאוד, בעלת מרכז בהיר מאוד שמתבהר בחדות ובין שני כוכבים מדרגת בהירות 7.[7]
תצפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלקסיה נמצאת בחלקו הדרומי של צביר הבתולה, כ-6.9 מעלות מצפון-מערב לכוכב δ בבתולה, כ-7.7 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-9.3 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב פורימה. כחצי מעלה מצפון לה נמצאת NGC 4535, כ-0.8 מעלה מדרום מזרח לה נמצאת NGC 4570, מעט יותר ממעלה ממערב-צפון-מערב לה נמצאת M49, כ-2.4 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4365, כ- 2.9 מעלות מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת NGC 4596 וכ-3.6 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לה נמצאת NGC 4698, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכה הזוויתי של NGC 4526 הוא כ-7.2 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-100,000 שנות אור, דומה לקוטר של שביל החלב, אך מסתה מוערכת רק בכ-2×1010 מסות שמש, כ-3.5% ממסת שביל החלב, כאשר קרוב לשלושה רבעים ממסתה או כ-1.5×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בדומה לגלקסיות אחרות מסוגה, בגלקסיה יש מעט גז ואבק, ולכן יצירה של כוכבים חדשים מתרחשת בקצב נמוך יחסית שמוערך בכ-3 מאיות של מסת שמש בשנה, או מסת שמש בכ-36 שנים.[3] בהתאם לכך, אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה היא די זקנה וגילה הממוצע מוערך בכ-11 מיליארד שנים והמתכתיות של הכוכבים היא כ-85% מזו של השמש.[1] במרכז הגלקסיה נמצאת דיסקת אבק שרדיוסה הזוויתי כ-15 שניות קשת ששקול לרדיוס של כ-1,200 שנות אור, ונראה שבתוכה עדיין מתרחשת יצירה של כוכבים חדשים.[8] מתנועת החומר מסביב לליבת הגלקסיה נראה שבתוכה נמצא חור שחור על-מסיבי שמסתו כ-4.5×108 מסות שמש.[9] בשנת 1969 זוהתה בגלקסיה סופרנובה שבהירותה הנראית הגיעה לדרגה 16 וקיבלה את הציון SN1969E.[10] בשנת 1994 זוהתה בגלקסיה סופרנובה נוספת מסוג Ia שהגיעה בשיאה לדרגת בהירות 15 וקיבלה את הציון SN1994D. ככל הנראה היא נוצרה מננס לבן, שהיה מורכב מפחמן ומחמצן, וספח מסה מכוכב שכן עד שמסתו חצתה את גבול צ'נדראסקאר.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NGC 4526, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 J. Dabringhausen & M. Fellhauer: An extensive catalogue of early-type galaxies in the nearby Universe, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 460, Iss. 4 (2016)
- ^ 1 2 3 4 NED: NGC 4526
- ^ 1 2 3 A. Amblard, L. Riguccini, P. Temi, S. Im, M. Fanelli & P. Serra: Star Formation Bimodality in Early-type Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 783, Iss. 2, article id. 135, p. 18 (2014)
- ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 471 (1786)
- ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 426 (1833)
- ^ J. F. W. Herschel: Catalogue of nebulœ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 154, p. 101 (1864)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 128 (1888)
- ^ L. M. Young, G. J. Bendo & D. Lucero: Mid- to Far-Infrared Emission and Star Formation in Early-Type Galaxies, The Astronomical Journal, Vol. 137, Iss. 2, p. 3065 (2009)
- ^ T. A. Davis, M. Bureau, M. Cappellari, M. Sarzi & L. Blitz: A black-hole mass measurement from molecular gas kinematics in NGC4526, Nature, Vol. 494, Iss. 7437, p. 328(2013)
- ^ Kowal & W. L. W. Sargent: Supernovae discovered since 1885., Astronomical Journal, Vol. 76, p. 761 (1971)
- ^ E. J. Lentz, E. Baron, D. Branch & P. H. Hauschildt: Non-LTE Synthetic Spectral Fits to the Type Ia Supernova 1994D in NGC 4526, The Astrophysical Journal, Vol. 557, Iss. 1, p. 266 (2001)