מכבי חיפה (שחייה)
מחלקות פעילות של מכבי חיפה | |||||
---|---|---|---|---|---|
כדורגל (גברים) | כדורגל (נשים) | כדורסל (גברים) | |||
כדורסל (נשים) | שחייה | כדורעף (נשים) | |||
כדוריד | הרמת משקולות | טניס | |||
שחמט | כדור מים | ג'ודו |
עיינו גם בפורטל פורטל השחייה הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים לשחייה תחרותית. הפורטל מציג את כל האלופים האולימפיים, אלופי העולם, את שיאי העולם, את אליפויות אירופה וכן את כל שחייני העלית הישראלים לדורותיהם. |
מכבי חיפה היא אגודת שחייה בישראל השייכת למכבי חיפה כרמל מחיפה. היא קבוצת השחייה הראשונה שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1926 והוותיקה ביותר בישראל. במשך שנים רבות עד קום המדינה, היא הייתה הקבוצה המובילה בארץ ישראל, וגם לאחר קום המדינה הייתה לאחת הקבוצות המובילות בישראל. שחייניות ושחיינים רבים שלה השתייכו לנבחרות ישראל במשך השנים, וייצגו את המדינה בכל התחרויות השחייה הבינלאומיות החשובות ביותר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלקת השחייה במכבי חיפה נוסדה על ידי אלכס אפשטיין בשנת 1926. היא כללה שחייה וכדורמים. השינוי המקצועי הגדול החל עם עלייתו של מאמן השחייה לארץ ישראל ארנסט וייגלר, שעבר ממכבי תל אביב לחיפה בשנת 1933, ועד למותו הפתאומי בשנת 1938. לאחר מותו לקח את שרביט האימון איזיה פייגנבוים במשך כ-5 עשורים.
בשנת 1935 נחנכה בריכת בת גלים בחיפה, שהייתה בריכת השחייה אולימפית הראשונה שנבנתה בישראל, והייתה הראשונה ששאבה את מי הים הסמוכים, ובכך הייתה לבריכה עם מים מלוחים.
באותן שנים הצטרפו לקבוצה שחייניות ושחיינים רבים, מטובי השחיינים באירופה שברחו מאימת הנאצים, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שתרמו ביכולתם וניסיונם הרב: אדית טיין, יהודית דויטש, חנה דויטש, אירנה קרפלס, שלמה הירשברג, זאב ורדי, פרנצי בק ווילהיים ארצי.
בשנת 1948 ניפתחה בריכת שחייה (20x8 מטר) מקורה, על הר הכרמל.[1]
בשנת 1974 זכה דן ברנר שחיין מכבי חיפה בתואר יבשתי, במדליית זהב במשחקי אסיה (טהראן 1974) במשחה ל-100 מטר חופשי, שהיה להישג הטוב ביותר של שחיין ישראלי.
יונתן קופלב אף הוא שחיין מכבי חיפה זכה בתואר היבשתי המכובד ביותר, מדליית זהב באליפות אירופה (דברצן 2012) וגם קבע את תוצאת השנה בעולם (2016) במשחה ל-50 מטר גב, ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון והיחידי עד כה (2020) שזוכה בתואר אלוף אירופה בשחייה ומחזיק בתוצאת השנה בעולם.
שחייניות אולימפיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחייניים אולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רון קרמן (מוסקבה 1980) - החמיץ בשל החרם על המשחקים
- איתן אורבך (אטלנטה 1996 וסידני 2000)
- יואב ברוק (סידני 2000)
- יונתן קופלב (לונדון 2012) - החמיץ בשל ניתוח שעבר שבוע לפני המשחקים
- מירון חירותי (טוקיו 2020) - החמיץ בשל מגפת הקורונה שדחתה את המשחקים
- רון פולונסקי (טוקיו 2020) - החמיץ בשל מגפת הקורונה שדחתה את המשחקים
שחייניות אלופות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדית טיין, יהודית דויטש, אירנה קרפלס יעל ברגהיים, אווה בראונר, זהבה הס, חוה שלמברג, שושנה צולוף, תמר זליג, רבקה קרטין, אורנה בלכמן, נעמי לאופר, חנה אהרוני, עינת גבאי, נטע כהן, אנה וולצ'קוב, לאה פולונסקי, רוני קלט, אביב ברזלי
שחיינים אלופי ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכס אפשטיין, יואב אורבך, שלמה הירשברג, זאב ורדי, טיבי שיין, פרנצי בק, וילהיים ארצי, אורי זרנוב, עוזי בק, דן ברנר, דן פיק, רון קרמן, נדב בטשא, טל משקיף, ערן הירש, עידו מרון, יואב רייטר, אריאל דולינקו, שי לבנת, גיל קיזלר, אורן מלכה
מאמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכס אפשטיין: 1926–1930
- ארנסט וייגלר: 1933–1938
- איזיה פייגנבוים: 1938–1984
- פריץ מורגנשטרן: 1938–1942
- הלמוט בק: 1938–1948
- יצחק פיסטינר: 1939–1955
- אדית טיין: 1950–1955
- שלום מאוטנר: 1957–1964
- אורי שפר: 1969–1975
- טניה גרינברג: 1972–1976
- אהרון יברוב: 1969–1976
- צבי אלדר: 1975–1976
- יוסף טלקי: 1980–1981
- נדב בטשא: 1981–1988
- עדי ולפמן: 1985–1989
- רון קרמן: 10985–1988
- אישטוון פישטי (הונגריה): 1989–1991
- ארנון אבני: 1991–1996
- נח רם: 1996–2001
- טימאה טוט
- ניל מזרחי
בהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנן שטרלינג (מאמן ראשי), פקה נוטינן, יונתן קופלב, אמיר נאור, אביגיל אלישדה, אורן מלכה, ירון כהן, סבטלנה בוקצ'ין, ירון שגלוב, שרה גלילי.
האגודה מתאמנת בבריכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סניף ראשי בריכת מכבי - ברכה חדשה עם 8 מסלולים של 2 מטר, סניף בית בירם, קבוצה תחרותית בליאו בק. סניף זכרון יעקב
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יובל 90 למכבי חיפה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נפתחה בריכת שחיה של מכבי חיפה על הר-הכרמל, הַבֹּקֶר, 5 בספטמבר 1948