הירקון 96
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים |
שלמה גרופמן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2012 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2012 |
| אדריכל | פנחס ביז'ונסקי |
| קואורדינטות | 32°04′44″N 34°46′04″E / 32.078761°N 34.767794°E |
|
www | |
|
(למפת תל אביב רגילה)  הירקון 96  | |
  | |
הירקון 96, או בשמו הקודם, "בית רייספלד", הוא בניין מגורים בן 9 קומות, ברחוב הירקון בתל אביב בסמוך לצומת רחוב הירקון עם רחוב בוגרשוב, מול מלון דן ובסמוך לגן לונדון. הבניין, שנבנה ב-1935 בסגנון הבינלאומי עבור בני הזוג קרל ואלה רייספלד, נחשב ל"אחד ממבני הבאוהאוס המרשימים ששרדו בתל אביב".[1] בתחילת המאה ה-21 עבר שימור והרחבה: לבניין הישן נוסף מגדל מגורים מודרני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין נבנה ב-1935 על ידי האדריכל והמהנדס פנחס ביז'ונסקי (1992-1885) בצורת האות "H", כשבחזית הפרידה גינה בין שני אגפי הבניין. חזית המרפסות הפונות אל רחוב הירקון ואל הים עוצבה בצורה מעוגלת - צורה שייחדה את הבניין משאר הבניינים באזור. בבניין היו 4 קומות - קומת הקרקע ששימשה למסחר ושאר הקומות שימשו למגורי הזוג רייספלד ולדיירים נוספים ששכרו דירות בבניין. בין השוכרים היו גם הקונסול של צרפת החופשית, משפחתו של זלמן שובל ומשפחת צ'ופ, שכחלק מהזדהותה עם הפלמ"ח הסתירה בו את יגאל אלון מהבריטים שנהגו להתאסף במועדון סמוך לבניין זה.[2]
לאחר פטירתו של קרל רייספלד ב-1972 תרמה אלמנתו, נכדתו של זלמן דוד ליבונטין, את הבניין לאוניברסיטה העברית בירושלים למטרת שיכון סטודנטים תוך הבטחה לשימורו. כיוון שהתקשתה לשמור על ייעודו, מכרה אותו האוניברסיטה ובנתה בסמוך לפקולטה לחקלאות ברחובות את "בית רייספלד" שיועד לאירוח סטודנטים.[3] עד שנות ה-80 נמכר הבניין מספר פעמים ליזמים שונים ושימש להשכרה. אזור רחוב הירקון היה מוזנח באותן שנים וכמוהו, גם הבניין שהתרוקן מיושביו והפך, תחילה למקום עבודת יצאניות ומאוחר יותר, כחורבה ששימשה נרקומנים.[3] במשך כל אותן השנים עדיין הוגדר המבנה כ"מבנה לשימור".
בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר החלה התעניינות מחודשת בנדל"ן ברחוב הירקון ששב להיות מרכז תיירותי, פנו לעיריית תל אביב יזמים, שביקשו להרוס את הבניין ולבנות תחתיו בניין מגורים חדש ומפואר, בטענה שהמבנה הרוס ומסוכן. בהמלצת צוות השימור במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב החליטה הוועדה המקומית שלא להתיר את הריסת הבניין. היזמים ערערו לוועדת הערר המחוזית, וערעורם התקבל. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל התנגדה להיתר ההריסה והשופטת דרורה פלפל ביטלה את ההחלטה של ועדת הערר.[4] היזמים ערערו לבית המשפט העליון, וזה קבע בהחלטה תקדימית כי לא רק שהבניין ישומר, אלא שאף הפקעה מוקדמת של חלק מהמגרש על ידי העירייה תבוטל כדי לא לפגוע בשימור.[3]
בשנת 2008 החל תהליך של שימור והרחבה על ידי היזמים שלמה גרופמן, זלמן שובל וחברת "האחים שגראווי" המתמחה בשימור מבנים.[3] אדריכל השימור, שבו נהרסו מרבית קירותיו הפנימיים של המבנה הישן, היה אמנון בר אור. החברות המבצעות היו דניה סיבוס וא. עמי בנייה ויזמות, בבעלות עמי אסור. לבניין הישן נוסף מבנה מגורים גבוה מודרני בתכנונו של גידי בר אוריין. המתכננים ביקשו להדגיש את ההבדלים בין הבנייה הישנה והבנייה המודרנית ועל כן הבניין הגבוה נבדל מהבניין המקורי הן בצבעו השחור והן בסגנונו האדריכלי.[3] בשנת 2012 נחנך הבניין מחדש. החלק התחתון והקדמי של הפרויקט מורכב משני בנייני באוהאוס ותיקים ששוחזרו מהיסוד, תוך שמירה על חזותם, ולהם נוספו תשע קומות בחלקו המרכזי, ובהן 45 דירות.
ב-2013 הוגדר פרויקט המגורים "הירקון 96" כאחד היוקרתיים שנבנו בתל אביב באותן שנים,[3] והפנטהאוז שבו הוערך כאחד היקרים בישראל.[5][2]
עם זאת, תמר טוכלר, רכזת המועצה לשימור אתרים במחוז תל אביב, מתחה ביקורת על המיזם:
מדובר בפרויקט בעייתי. הבניין שהיה מיועד למגורי סטודנטים התגלגל לידי יזמים שהתעללו בדיירים המוגנים וחיבלו בבניין. העירייה הייתה מעורבת גם כן בהתנהלותה העקומה, הגשנו תלונות במשטרה והנושא טופל בבית המשפט העליון. חבל שהפוליטיקאים ברקע והעירייה איפשרה פשרה לפיה חלק מהבניין ישומר, חלק ישוחזר וחלק ייבנה מחדש. זה פרויקט יפה - כן. מעניין הנדסית - כן. דוגמה לשימור ראוי - ממש לא.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנון בר אור, החורבה שהפכה לארמון, מגזין בנייה ותשתיות, גיליון מאי 2012, עמ' 29–32
- הילה ציאון ואלפי שאולי, יש ארמון באמצע רחוב הירקון, באתר ynet, 4 בספטמבר 2012
- מגורים הירקון 96, במאגר תוכניות תכנון ובניה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסי מטלון, שימור בתל אביב - הירקון 96, בבלוג "רשמים ומחשבות", 7 באפריל 2007
- ^ 1 2 עופר פטרסבורג, מי רוצה דירה מזלמן שובל ב-120 מיליון שקל?, באתר ynet, 9 באפריל 2012
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אמנון בר אור, החורבה שהפכה לארמון, מגזין בנייה ותשתיות, גיליון מאי 2012, עמ' 29–32
- ^ יצחק דנון ורון פז, בוטל ההיתר להריסת הבית לשימור ברח' הירקון 96 בת"א, באתר גלובס, 16 באפריל 2001
אליסה אודנהיימר, חברת מגדלי הירקון 96 מערערת על החלטת המקומית בת"א למנוע הריסת בניין שבבעלותה, באתר הארץ, 19 במאי 2001 - ^
כמה עולה לגור בפנטהאוז היקר בישראל, מול הים?, באתר גלובס, 1 בפברואר 2012
