לדלג לתוכן

המצאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטלסקופ, המצאה מהמאה ה-16

המצאה היא פתרון חדש ובלתי צפוי לבעיה או קושי בעולם המוחשי, הנהגה על ידי אדם הנקרא "ממציא". עם זאת, המצאה עשויה גם להיות חידוש שאינו מהפכני הבנוי מרעיונות הקיימים כבר.

המצאות נחשבות לאחד ממנופיה הגדולים ביותר של הכלכלה, ומדד ראשון במעלה בקביעת מידת ההתפתחות האנושית.

בפרקטיקה בתחום הפטנטים ובחוק הפטנטים קיימת הבחנה בין המילה "המצאה" למילה "אמצאה": לראשונה יש משמעות של תהליך מחשבתי שמוביל לאמצאה, דבר מוגמר ומוגדר כגון מוצר או תהליך.[1] זאת להבדיל מתגלית, שהיא בבחינת הסרת הלוט מעל דבר קיים בעולם המוחשי, שהיה בלתי ידוע עד כה. פעמים רבות נכרכת תגלית בהמצאה: לדוגמה, גילוים של גלי הרדיו הביא להמצאות רבות המנצלות תגלית זו לקשר רדיו לשם העברת קול, תמונה ונתונים למרחקים גדולים. בדרך כלל יישומה של המצאה מגולם בחפץ מוחשי, אך לפעמים היא מתגלמת בדמות שיטה או תהליך ייצור חדשניים לחפץ ידוע. דוגמה לכך היא שיטת דיואי לקטלוג ספרים בספריות.

השפעתן של המצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקלט רדיו

בין ההמצאות יש כאלה שהשפעתן ממוקדת בתחום מסוים, ואין הן מורגשות מחוץ לאותו תחום. להמצאות אחדות השפעה מרחיקת לכת על רווחתם ואורח חייהם של בני האדם. העולם התעשייתי המודרני נולד בעקבות המצאות ושכלולים טכנולוגיים אשר תרמו לרווחת היחיד והחברה.[2]

המצאות בעלות השפעה רבה:

תהליך ההמצאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבה יצירתית היא המקור של כל ההמצאות הגדולות והחשובות.[4]

עם זאת, ההמצאה אינה תהליך פשוט. תומאס אלווה אדיסון, מגדולי הממציאים, אמר: "המצאה מורכבת מאחוז אחד של כישרון ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה".

חשיבה המצאתית שיטתית היא מתודולוגיה לחקר מציאת פתרונות יצירתיים וחקר היצירתיות. אחת הדרכים להגיע להמצאה היא דרך תהליך של ניסוי וטעייה יחד עם הסקת מסקנות.

חממות להמצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופניים, המצאה מהמאה ה-19

עד המאה ה-19 הייתה יצירתן של המצאות פעולה אינדיבידואלית של הממציא בבית המלאכה או במעבדה שלו. מאז הולכת מלאכת ההמצאה והופכת לתהליך ממוסד הנעשה בגופי מחקר ופיתוח גדולים, על ידי קבוצות של חוקרים ומהנדסים.

בתי גידול בולטים להמצאות:

גוף מרכזי בישראל שעיסוקו מחקר ופיתוח הוא חברת "רפאל" (לשעבר רפא"ל – רשות פיתוח אמצעי לחימה).[דרוש מקור]

בשלהי המאה העשרים נעשה עיסוק נרחב בהמצאות במסגרת מפעלי היי-טק, ובפרט בחברות הזנק (סטארט-אפ).

במדינת ישראל עוסק משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעידודן של חברות העוסקות בפעילות שיש בה פריצת דרך טכנולוגית, באמצעות המדען הראשי של המשרד. מקור מימון נוסף למיזמים מסוג זה הוא קרנות הון סיכון. בקידום מחקר ופיתוח בתחום הביטחוני עוסק מפא"ת.

רישום המצאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובייה הונגרית הומצאה בשנת 1974

בעל המצאה רשאי בדרך כלל לבקש ולקבל עליה פטנט, שהוא זכות קניינית המוענקת על ידי סמכות רישוי הקניין הרוחני בטריטוריה שבה מבקש בעל ההמצאה הגנה. בישראל הסמכות הזו נמצאת בידי רשות הפטנטים. הזכות הקניינית ניתנת לפרק זמן מוגבל, בדרך כלל 20 שנה מיום שהגיש עליה בקשה לפטנט. בתקופה זו זכאי בעל הפטנט לניצול בלעדי של המצאתו. יש ממציאים המתנגדים למערכת הפטנטים ומשתפים את המצאותיהם ללא רישום פטנט (למשל המצאות שמפורסמות באתר "פטנטים חופשיים").

במדינות מסוימות ניתן לבקש ולרשום על ההמצאה זכויות של מדגם תועלת, שהוא סוג אחר של קניין רוחני, מעין פטנט סוג ב', שניתן לרישום בפרק זמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר פטנט.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גלסברג, אפלבאום ושות', המצאה או אמצאה (2012)
  2. ^ קציעה אביאלי-טביביאן (2003). מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  3. ^ 1 2 3 שמחה גילעם (2004). תקשורת תקבילית ותקשורת ספרתית. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  4. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.