חידה
חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים החידה היא בתבנית קבועה (תשבץ, למשל), ולעיתים היא בלתי שגרתית ודורשת פתרון בלתי שגרתי. לא תמיד הגבול בין חידה לבעיה חד וברור. חידה נראית לעיתים בלתי שגרתית רק עקב ניסוחה המיוחד או משום שהיא מתבססת על ידע שחסר לנשאל. החידה "בקבוק בלי פקק עולה 20 אגורות יותר מהפקק, ושניהם יחד (הבקבוק והפקק) עולים 22 אגורות - מה מחיר הבקבוק?" היא בעיה אלגברית קלה בשני נעלמים, וחידה מאתגרת עבור ילדים.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח לא אנציקלופדי.
ניתן לחלק חידות לקטגוריות, כגון:
- שאלות טריוויה: חידות המעמידות במבחן את אוצר ידיעותיו של הנשאל. חידות מסוג זה זכו לפופולריות במסגרת שעשועוני טלוויזיה.
- חידות מתמטיות: חידות שפתרונן מצריך יכולת מתמטית ושימוש בכלים מתמטיים, אך יש בהן מרכיב, בניסוח או בדרך הפתרון, ההופך אותן מבעיה מתמטית רגילה לחידה.
- חידות לוגיות: חידות המאתגרות את כושר החשיבה ואת זריזות החשיבה של הפותר. דוגמה: בתחרות ריצה אתה חולף על-פני הרץ שבמקום השני, לאיזה מקום הגעת? פתרון: אם ענית "המקום הראשון", החידה הצליחה להטעות אותך, מפני שלאחר שחלפת על-פני הרץ שבמקום השני, אתה נמצא במקום השני.
- חידות לשוניות: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר. דוגמה (מספרו של עדו זינגר, "הפוך על הפוך"): למשפט "נתנו תואר לאברהם, מהר בא לראותו נתן" אין הרבה טעם, אבל יש לו תכונה מאוד מיוחדת. מהי? פתרון: המשפט הוא פלינדרום, כלומר - ניתן לקריאה בה במידה מימין לשמאל ומשמאל לימין.
- סיפור חידה: חידות שניתן לפענח לפי פרטים הרבים הנתונים בסיפור.
- שחמט
- בעיות שחמט: החידה מציגה מצב מסוים בסיומו של משחק שחמט, ויש לבצע משימה מסוימת (בדרך כלל הנחתת מט.)
- חידות שחמט: חידות המתבססות על לוח השחמט וכליו, אך אינן עוסקות במצבי משחק סטנדרטיים. דוגמה לחידת שחמט: חידת שמונה המלכות.
- חידות מכניות: חידה שבה יש לפתור בעיה מכנית, כגון פירוק של חפץ מסוים או סידורו באופן מיוחד. החידה המפורסמת ביותר מסוג זה היא "הקוביה ההונגרית". לפרסום רב זכתה גם "חידת ה-15".
- פאזל: חידה מכנית, שבה יש להרכיב חפץ שלם (דו-ממדי או תלת-ממדי) מחלקיו.
- כתב סתרים: חידה שבה מוצג טקסט מוצפן, אותו יש לפענח ולגלות את הכתוב.
- חידת כפל לשון: חידה שפתרונה הוא מילה או מספר מילים, והגדרתה היא משפט (לרוב סתום), שמרמז על הפתרון בדרך של משחק מילים כלשהו. דוגמה קלה מאוד היא: "שני שוורים מעופפים" התשובה היא פרפר. שור = פר, שני שוורים = פר+פר, מעופפים מרמז על פרפר. חידות כאלו מהוות את ההגדרות בתשבצי היגיון.
- רבוס: חידה בה צריך לגלות מילה, או ביטוי המורכב ממספר מילים שמתוארים בציורים ובאותיות בודדות.
- מבוך: חידה הבנויה ממעברים מתפצלים ויש למצוא בה את הנתיב מנקודה אחת לנקודה אחרת.
- תשבץ: סוג חידה פופולרי במיוחד, שבו יש לשבץ מילים בתוך תבנית בהתאם להגדרותיהן.
- תשבץ היגיון: תשבץ שבו ההגדרות הן חידות לשוניות.
- תשחץ: תשבץ שההגדרות כתובות בתוכו וכיוון המילים ניתן בעזרת חץ.
- תשבץ מספרים: תשבץ עם מספרים במקום מילים.
- תשבצי מספרים: תשבצים שבהם נתונים מספרים כלשהם וצריך על פי כללים מסוימים לשבץ מספרים אחרים. דוגמאות: סודוקו, קאקורו, סוס"ק, חידאתו, גשרים וצוללות.
- סוג מקובל נוסף הם תשבצים שבהם צריך לחשוף תמונה לפי מספרים וכללים מסוימים, לדוגמה: שחור ופתור וקשור ופתור.
אינטואיציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים מתאפיינת החידה בפתרון שמנוגד לאינטואיציה. דוגמה:
- לפתרון בעיית הילודה בסין, תוך התחשבות ברצונן של המשפחות בבן, הוטלה ההגבלה הבאה: כל אישה רשאית ללדת עד שייוולד לה בן, ולאחר מכן אסור לה ללדת. בהנחה שהסיכוי ללדת בן שווה לסיכוי ללדת בת, כיצד ישפיע כלל זה על האיזון הדמוגרפי בסין?
- תשובה: ההגבלה לא תשנה את היחס בין האוכלוסיות. בלידה הראשונה שלהן, מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר. הנשים שילדו בן לא ילדו יותר, אך הנשים שילדו בת ילדו שוב, ובלידתן השנייה מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר. כך גם בכל הלידות הבאות: מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיסוק בחידות החל לפני אלפי שנים. דוגמה אחת לחידה עתיקת יומין שזוכה לפופולריות עד ימינו אלה היא הטנגרם. חידות מופיעות גם במיתוסים עתיקים. אחת המפורסמות שבהן היא החידה שהציג הספינקס לאדיפוס: "מי הולך בבוקר על ארבע רגליים, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" פתרונו של אדיפוס: האדם, שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא אונו הולך על שתיים, ובערוב ימיו נעזר במקל הליכה.
בתנ"ך מופיעה מלכת שבא, שבאה לנסות את שלמה המלך בחידות. התנ"ך אינו מספר לנו את חידותיה, אך המדרשים משלימים את החסר.
שמשון חד לבחורים המרעים חידה: ”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק” (שופטים, י"ד יד). התשובה לחידה היא האריה אותו המית שמשון ואחר רדה מגוויתו דבש לאחר שעדת דבורים הקימה בה את כוורתה. זו אינה חידה שגרתית, משום שעסקה בפרט ביוגרפי של שמשון, שלנשאלים לא הייתה ידיעה עליו, ולכן פתרו את החידה באמצעות הפעלת לחץ על אשתו של שמשון, שתיאר זאת: ”לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי, לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי”.
סוגת החידות הייתה אהודה במיוחד בספרות איסלנדית וכן ספרות אנגלית עתיקה בימי-הביניים.[1] מידע רב שאנו יודעים על המיתולוגיה הנורדית נובעת מסיפורי חידות בנורדית עתיקה.[2]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חידות מתפרסמות, בין השאר, במוספי סוף השבוע של יומונים. לדוגמה: מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" שמשתתפיו מפרסמים את חידותיהם שם במשך עשרות שנים:
- תשבץ, שאותו חיבר הלל הרשושנים, ולאחר פטירתו ממשיך בכך בנו, שילה הרשושנים.
- חידת "אותיות ומספרים" שאותה חיבר יוסי הרשושנים במשך יותר מ-40 שנה, ולאחר פטירתו ממשיך בכך בנו, גלעד הרשושנים.
- חידת "הציור השבועי לילד", של ג'קי.
- תשבץ תרתי משמע של נדיב אבידן. לאחר פטירתו ממשיך בכך דקל בנו, המשמר את פורמט התשבץ של אבידן.
בשנות השישים והשבעים היה פופולרי בישראל החידון, שהוא מופע בפני קהל או תוכנית רדיו, שבו מוצגות חידות לשומעים, הנדרשים להפגין את שנינותם וזריזות מחשבתם. שדרן הרדיו שמואל רוזן הוביל תחום זה, והמשיך בכך עד מותו, בסוף מרץ 2015. תקופה מסוימת פעל בתחום במקביל שבח וייס, מי שלימים היה ליושב ראש הכנסת. גם דן חמיצר התפרסם בחידות המורכבות שלו ששודרו בתוכנית "הכל דיבורים" עם רזי ברקאי. ישנן גם תוכניות טלוויזיה העוסקות בחידונים. אחת מתוכניות החידונים הפופולריים של סוף שנות ה-50 זה חידון התנ"ך שמשודר מדי יום עצמאות עד היום. בשנות השבעים הייתה תוכנית "123 בול" בה היו מתחרים צוותים של שלושה ילדים בנושאי ספורט, ידיעת הארץ ומתמטיקה. בזמנה הייתה פופולרית התוכנית "אלגרו", שהייתה חידון מוזיקלי, שהנחה אותה יצחק שמעוני, שגם הנחה מאוחר יותר את חידון הידע "מקבילית המוחות". בשנים האחרונות זכה ז'אנר החידונים בטלוויזיה בישראל לפופולריות עם תוכניות כמו "מלך הטריוויה", "מי רוצה להיות מיליונר", "הכספת", "החוליה החלשה", "1 נגד 100".
ספרי חידות בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיל פוירשטין, יגעת ומצאת הוצאת א. זלקוביץ, 1976.
- משה ד. כספי, מי חושב? הוצאת מסדה, 1978.
- בן-ציון ארז, לתפוס ראש, הוצאת תמר, 1983. מהדורה מורחבת יצאה בשנת 1975.
- עמי בירנבוים, מספר חזק, הוצאת תמר, 1996.
- דייוויד וולס, ספר החידות הגדול, הוצאת מי-אן, 1998.
- יורי צ'רניאק ורוברט רוז, התרנגולת ממינסק, הוצאת אחיאסף, 1999.
- כפיר כהן, אוסף החידות הגדול, הוצאת רקפת, 2001.
- עדו זינגר, הפוך על הפוך, הוצאת מלוא, 2000.
- רומה פלק, אתגרים לתאים האפורים, הוצאת ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 2004.
- ריימונד סמוליאן, מה שמו של ספר זה?, הוצאת כנרת, 2006.
- עדי ואבי גבעון, כףלשון, הוצאת עופרים, 2004.
- איוון מוסקוביץ', הספר הגדול של משחקי המחשבה, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
ספרי חידות לילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידועים בעיקר ספרי החידות של שלמה אבס ובנו מיכאל אבס, בין הידועים שבהם:
- שלמה אבס, חידות לילדים שאוהבים אתגרים, הוצאת עגור.
- שלמה אבס, ספר החידות ושעשועים, הוצאת עגור.
- שלמה אבס, סֵפֶר הַחִידוֹת הָעוֹלָמִי, הוצאת עגור.
- מיכאל אבס, אולימפיאדת החידות, הוצאת עגור.
- מיכאל אבס, מסביב לעולם בשמונים חידות, הוצאת עגור.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על חידות ופתרונן, באתר של ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך
- חידות - מאגר מאות חידות בעברית ופתרונן
משחקי חידות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Andrew McGillivray, Influences of Pre-Christian Mythology and Christianity on Old Norse Poetry: A Narrative Study of Vafþrúðnismál, Medieval Institute Publications, 2018-10-08, ISBN 978-1-58044-336-4. (באנגלית)
- ^ Rafaɫ Borysɫawski, Into the Darkness First: Neoplatonism And Neurosis In Old English Wisdom Poetry, Darkness, Depression and Descent in Anglo-Saxon England edited by Ruth Wehlau, 2019-01-01
