טנסי

טנסי (מדינה)
Tennessee

חותם טנסי חותם טנסי דגל טנסי דגל טנסי
כינוי	מדינת המתנדבים (Volunteer State)
מדינה
מושל	ביל לי (המפלגה הרפובליקנית)
רשות מחוקקת	האסיפה הכללית של טנסי
בירת המדינה (והעיר הגדולה ביותר)	נאשוויל
שפה רשמית	אנגלית
תאריך ייסוד	1 ביוני 1796
על שם	Tanasi
סדר כניסה	16
שטח	109,247 קמ"ר (דירוג: 36)
‑ שטח ואחוז מים	2,400 קמ"ר 2.2%
גובה	280 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	פסגת קליגמן, 2,026
‑ הנקודה הנמוכה	54
אוכלוסייה	‏
‑ במדינה	6,910,840 (דירוג: 17, 1 באפריל 2020)
‑ צפיפות	53.29 נפש לקמ"ר (דירוג: 19, 2010)
קואורדינטות	36°N 86°W
אזור זמן	UTC -5
www.tennessee.gov
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת טנסי מוגדלת)   נאשוויל ממפיס נוקסוויל צ'טנוגה קלארקסוויל מרפריסבורו ג'ונסון סיטי מיזורי אר. מיסיסיפי אלבמה ג'ורג'יה צפ. קרוליינה וירג'יניה קנטקי טנסי (למפת טנסי רגילה)   נאשוויל ממפיס נוקסוויל צ'טנוגה קלארקסוויל מרפריסבורו ג'ונסון סיטי מיזורי אר. מיסיסיפי אלבמה ג'ורג'יה צפ. קרוליינה וירג'יניה קנטקי טנסי tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

טנסי (באנגלית: Tennessee ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא אחת ממדינות ארצות הברית, הממוקמת בדרום ארצות הברית. היא גובלת בווירג'יניה וקנטקי בצפון, קרוליינה הצפונית במזרח, ג'ורג'יה, אלבמה ומיסיסיפי בדרום, ובארקנסו ומיזורי במערב.

בשנת 1796 הצטרפה למדינות האיחוד. טנסי מכונה "מדינת המתנדבים" בזכות התפקיד המרכזי שנטלו מתנדבים ממדינה זו במלחמת 1812 ובמיוחד בקרב ניו אורלינס.

טנסי גובלת בשמונה מדינות אחרות, ויחד עם מדינת מיזורי, גובלות שתיהן במספר הרב ביותר של מדינות.

מקור השם

שמה של טנסי נובע מנהר טנסי, אשר זורם במרכזה, והתחלתו בדרום קנטקי וסיומו באלבמה.

היסטוריה

מעט מאוד ידוע על תולדות ההתיישבות האנושית בטנסי קודם לבואם של המתיישבים האירופאים הראשונים. מגלי ארצות ספרדיים ובראשם ארננדו דה סוטו (Hernando de Soto) הגיעו לאזור בין השנים 1539–1543 ומצאו במקום את שבטי הילידים (אינדיאנים) מוסקוגי ויוקי. שבטים אלה נעלמו מן האזור ואת מקומם תפס שבט הצ'ירוקי שנסוג דרומה מן האזור בו היום שוכנת מדינת וירג'יניה עקב התפשטות ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה. ככל שהגיעו לאזור יותר מתיישבים אירופיים, הם דחקו את רגלי השבטים המקומיים דרומה ומערבה ובהם את שרידי שבטי המוסקוגי והיוקי וכן את שבט צ'יקסאו וקוקטאו.

בשנים 1838 - 1839 הוכרחו כ-17,000 בני שבט הצ'ירוקי לצעוד מערבה מאזור מזרח טנסי לטריטוריה האינדיאנית שממערב לארקנסו. מצעד זה נודע בשם נתיב הדמעות ועל פי הערכות שונות כ-4,000 בני שבט הצ'ירוקי נספו בדרך.

שלטון צפון קרוליינה

בטרם קיבלו מעמד של מדינה, סבלו בני טנסי מחוסר הגנת ממשלה מקומית. בין השנים 1777 - 1788 נוצרו שישה מחוזות במזרח טנסי ובמרכזה, אשר היו תחת שליטת מדינת צפון קרוליינה, השכנה ממזרח. לאחר מלחמת העצמאות של ארצות הברית ביקשה צפון קרוליינה להסיר ידיה מאזור זה בגלל ריחוקו ועקב הצורך לפרוץ אליו דרכים. אף המתיישבים המקומיים לא קיבלו סיוע ומענה לצרכיהם מן הממשל בצפון קרוליינה.

מדינת פרנקלין

שתי דרישותיהם העיקריות של המתיישבים המקומיים מן הממשל בצפון קרוליינה, בשנות השמונים של המאה השמונה עשר, היו הזכות לשוט על נהר המיסיסיפי וקבלת הגנה משבטי הילידים (אינדיאנים) המקומיים. משאלה לא נענו, החליטו המתיישבים לייסד בשנת 1784 את מדינת פרנקלין. ג'ון סילבר נבחר למושל המדינה ועל אף שמדינתו לא זכתה להכרה, החל לארגן את סדרי הממשל. באותה תקופה מתיישבי רמת קמברלנד ניסו לקשור ברית עם ספרד, אשר שלטה בנהר המיסיסיפי. לאור גילויי עצמאות אלה שבה מדינת צפון קרוליינה והשליטה מרותה על אזור טנסי, דבר ששם קץ ל"מדינת פרנקלין" כבר בשנת 1788.

הטריטוריה הדרום-מערבית

בשנת 1789 אישרה מדינת צפון קרוליינה את חוקת ארצות הברית ובמסגרת הליך זה העבירה את השליטה באזורה המערבי, אזור טנסי, לממשל הפדרלי של ארצות הברית. הקונגרס האמריקאי קבע אזור זה כטריטוריה של ארצות הברית מדרום לנהר האוהיו, הידוע בשם "הטריטוריה הדרום-מערבית". הטריטוריה חולקה לשלושה מחוזות, שניים במזרח טנסי והאחד ברמת קמברלנד. בכל מחוז הוקם בית משפט, משמר אזרחי ובעלי משרות שלטונית. מושל הטריטוריה, ויליאם בלנט, שהגיע עם ניסיון שלטוני מצפון קרוליינה, מונה למשרתו על ידי הנשיא ג'ורג' וושינגטון.

קבלה למדינות האיחוד

מפקד אוכלוסין שנערך בטריטוריה בשנת 1795 העלה כי במקום די אוכלוסייה לייסוד מדינה. משאל עם שנערך במקום העלה רוב מוחץ בעד הצטרפות לאיחוד מדינות ארצות הברית. ביוזמת המושל בלנט כונסה ועידת חוקה בעיר נוקסוויל, במזרח טנסי, שאליה הגיעו נציגי המחוזות. אלה אישרו דגם לחוקת המדינה וכן רשימת זכויות האדם דמוקרטית. למושל המדינה הראשון נבחר סביר (Sevier) ובית הנבחרים הטרי בחר בבלנט ובוויליאם קוק כסנטורים לסנאט שבוושינגטון הבירה. אנדרו ג'קסון נבחר כנציג המדינה לבית הנבחרים האמריקאי. כך למעשה קמה מדינת טנסי, עוד בטרם הגישה בקשה לקונגרס האמריקאי להתקבל למדינות האיחוד של ארצות הברית.

ב-1 ביוני 1796 הצביע הקונגרס האמריקאי בעד קבלת טנסי כאחת משש-עשרה מדינות האיחוד. אף גבולות המדינה נקבעו באותה עת, והם חופפים במידה רבה את הגבולות הנוכחיים של המדינה.

מלחמת האזרחים

שיקום של מבצר לודון, ההתיישבות הבריטית הראשונה בטנסי במאה ה-18

רבים מקרבות מלחמת האזרחים האמריקנית התרחשו בערים ובאזורי הכפר של טנסי. רק במדינת וירג'יניה נערכו קרבות רבים יותר. האוכלוסייה המקומית בטנסי הייתה מפולגת באשר לשאלה האם להישאר חלק מן האיחוד או להצטרף למדינות הפורשות. בתחילת המלחמה נטתה הכף לטובת הישארות במסגרת מדינות האיחוד אולם לאחר שהנשיא אברהם לינקולן החליט באפריל 1861, לשלוח כוח של 75 אלף חיילים כדי לכפות על המדינות הפורשות לשוב לאיחוד, השתנתה דעת הקהל בטנסי לטובת פרישה. מדינת טנסי, אשר בראשה עמד המושל אישם גרין האריס, התאפיינה בתקופה זו בחוסר אחדות- בעוד שבמזרח המדינה היה רוב מוצק בעד הישארות באיחוד, במערבה נטה הרוב לטובת מדינות הדרום הפורשות. תושבי מרכז המדינה הכריעו את הכף לטובת פרישה מן האיחוד ב-13 במאי 1861 ובכך הייתה טנסי למדינה האחת לפני האחרונה (צפון קרוליינה) שהצטרפה לקונפדרציית המדינות של אמריקה.

ברוב הקרבות שניטשו במדינה במהלך מלחמת האזרחים, ניצחו מדינות הצפון, אשר תפשו שליטה במדינה עד לתחילת שנת 1863.

עם תום הכיבוש רוב שטחה של המדינה, מונה אנדרו ג'ונסון למושל הצבאי של המדינה והממשל הצבאי אסר על המשך העבדות. חלק קטן מן המדינה, באזור העיר צ'טנוגה בדרום-מזרח טנסי נותר בשליטת מדינות הקונפדרציה. הקרבות האחרונים במלחמת האזרחים בטנסי היו בעקבות פלישה צפונה של צבא הקונפדרציה. בנובמבר 1864 בעיר פרנקלין ובדצמבר אותה שנה בנאשוויל. בשני הקרבות הובס צבא הקונפדרציה.

בתקופת מלחמת האזרחים, תמכו יהודים רבים מטנסי, מיסיסיפי וקנטאקי, בהצטרפות לקונפדרציית המדינות של אמריקה. את מחיר ההזדהות עם מדינות הקונפדרציה שילמו היהודים עם כיבושה על ידי צבא האיחוד של מדינות הצפון, בראשות הגנרל יוליסס גרנט, בשנת 1862. מיד לאחר הכיבוש גרנט חתם על “הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי” בו הורה לגרש מיידית את כל יהודי טנסי, מיסיסיפי וקנטאקי, פקודת גירוש היהודים היחידה בתולדות ארצות הברית. בסופו של דבר, מפקדו העליון של גרנט, הנשיא לינקולן ביטל חיש־מהר את הפקודה האנטישמית.

מתום מלחמת האזרחים ועד ימינו

ביום 22 בפברואר 1865 אימצה טנסי חוקה חדשה אשר אסרה על עבדות. בשנת 1866 אישרה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית ומיד אחר כך הייתה למדינה הראשונה ששבה והצטרפה לאיחוד. בזכות אישור התיקון, לא הוחל על טנסי הממשל הצבאי שהוחל על שאר מדינות הקונפדרציה בזמן תקופת השיקום. בשנת 1897 חגגה טנסי מאה שנה להיווסדה (גם אם בשנה איחור) וציינה את המאורע בתערוכה גדולה בעיר נאשוויל.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היה החייל אלוין ס. יורק מטנסי לגיבור לאומי, כאשר קיבל את עיטור הגבורה האמריקאי החשוב ביותר על שהכניע מחלקת מקלע גרמני בקרב ארגון באוקטובר 1918.

טנסי זכתה לתשומת לב לאומית בתחילת המאה העשרים עם עלייתה של תנועת זכויות הנשים. בשנת 1920 אישרה האספה הכללית של המדינה את התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית והעניקה זכויות בחירה לנשים במדינה. בשנת 1925 זכתה מדינת טנסי לתשומת לב פעם נוספת בזכות משפט הקופים. משפט בו הועמד לדין מורה לביולוגיה על שהפר חוק מדינה שהתקבל באותה שנה ואשר אסר על הוראות תורת האבולוציה בבתי הספר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה בחר משרד האנרגיה האמריקאי למקם בעיירה אוק רידג' (Oak Ridge) בטנסי את המעבדה הלאומית לפיתוח נשק אטומי. למעבדה זו היה תפקיד מרכזי בפרויקט מנהטן בה פותחה הפצצה האטומית. מוזיקת הקאנטרי אשר צמחה מתוך התרבות הכפרית בטנסי, זכתה, החל משנות העשרים של המאה העשרים, לאהדה רבה בארצות הברית כולה ואף במדינות אחרות. העיר נאשוויל זכתה לתואר בירת מוזיקת הקאנטרי בארצות הברית.

הצורך ליצור מקומות עבודה בשנות השפל, הרצון להסדיר את אספקת החשמל לאזורים הכפריים בטנסי, והצורך למתן את עליית נהר הטנסי על גדותיו מדי אביב, הביאו ליצירת החברה הממשלתית רשות עמק טנסי בשנת 1933, במסגרת הניו דיל. מטרתה של הרשות היה לתכנן את פיתוחו הכולל של עמק נהר טנסי וזאת בעיקר בעזרת סכרים הידרואלקטריים ותחנות כוח על בסיס פחם. עשרים סכרים הוקמו בין השנים 1933–1951 ובכך הפכו זאת למפעל הגדול ביותר לעבודות ציבוריות בארצות הברית. מאחורי הסכרים נוצרו אגמים המשמשים לאתרי בילוי ונופש עד היום. רשות נהר טנסי הביאה למדינה חשמל זול ובשפע. 60,000 חוות וישובים כפריים זכו לחיבור לרשת החשמל בזכות מפעל זה. בשנת 1945 הייתה רשות נהר טנסי לחברת החשמל הגדולה בארצות הברית ומשכה לטנסי מפעלים גדולים. רשות נהר טנסי משמשת מופת למפעל עבודות ציבוריות מוצלח. רשות נהר טנסי אף זכתה לתשומת לבו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, באחד מביקוריו הרשמיים בארצות הברית, בחודש מאי, 1951. רשות נהר טנסי שימשה השראה להקמתה של הרשות לפיתוח נהר הירדן בישראל.

בשנת 1996 חגגה מדינת טנסי מאתיים שנה ליסודה.

גאוגרפיה

סתיו בטנסי

הפארק הלאומי גרייט סמוקי מאונטיינז

מדינת טנסי גובלת בשמונה מדינות אחרות: קנטקי ווירג'יניה לצפונה; צפון קרוליינה במזרחה; ג'ורג'יה, אלבמה ומיסיסיפי בדרומה; ארקנסו ומיזורי במערבה. המדינה מחולקת לשלושה אזורים גאוגרפיים על ידי נהר טנסי: מזרח טנסי, מרכז טנסי ומערב טנסי. הנקודה הגבוהה במדינה היא פסגת קלינגמן (Clingmans Dome) בגובה 2,025 מטר, השוכנת על גבולה המזרחי של המדינה. בטנסי שישה תוואיי קרקע מקומיים נפרדים: הרי הבלו רידג' (Blue Ridge), רכס הרי האפלצ'ים ועמק האפלצ'ים, רמת קמברלנד, רכס היילנד, בקעת נאשוויל ושפלת חוף המפרץ.

בטנסי מספר גדול של גנים לאומיים, ופארקים ציבוריים בשטח כולל של 534 קמ"ר וכן שמורות טבע גדולות. בולטים בהם, שמורת הטבע הענקית של הרי הסמוקי (2,110 קמ"ר), אשר קמה בזכות תרומתה של משפחת רוקפלר לציבור, וכן שביל האפלצ'ים, המתפתל לאורך 3,500 ק"מ, ממדינת מיין בצפון ועד לג'ורג'יה בדרום, דרך מזרחה של טנסי.

מזרח טנסי

אזור הרי הבלו רידג' שוכן בקצה המזרחי של טנסי, על גבולה עם צפון קרוליינה. אזור זה של המדינה מאופיין בהרים גבוהים, הכוללים את הרי הסמוקי'ס (Great Smoky Mountains), את הרי צ'להואי (Chilhowee Mountains), את רמת יוניקוי (Unicoi) ואת הרי סנובירד (Snowbird). הגובה הממוצע של אזור הרי הבלו רידג' הוא 1,500 מטר מעל פני הים. פסגת קלינגמן ממוקמת באזור זה.

מהרי הבלו רידג' מערבה, לאורך 88 ק"מ, משתרע אזור הרכס והעמק, שבו נחלים אין-ספור מזינים את נהר טנסי הזורם בעמק טנסי. באזור זה של המדינה עמקים פוריים שביניהם רכסים מיוערים, כמו הר בייס (Bays) והר קלינץ' (Clinch). החלק המערבי של עמק טנסי, היכן שהוא מתרחב והרכסים מצידיו נעשים נמוכים יותר, נקרא בשם העמק הגדול (Great Valley).

מרכז טנסי

ממערב לאזור מזרח טנסי שוכנת רמת קמברלנד. באזור זה פסגות שטוחות שביניהן עמקים תלולים. גובהה של רמת קמברלנד נע בין 450 - 550 מטר מעל פני הים.

רכס היילנד שוכן ממערב לרמת קמברלנד וחלקו נמצא בדרומה של מדינת קנטקי, השכנה מצפון. הרכס מקיף את בקעת נאשוויל. בבקעת נאשוויל קרקע פורייה לגידולי חקלאות. אזור זה ידוע במגוון אוכלוסיית בעלי החיים ובגידולי טבק. בזכות תכונותיו, אזור זה משך אליו מתיישבים כבר בשלהי המאה השמונה-עשרה.

מערב טנסי

ממערב לרכס היילנד ולבקעת נאשוויל, שוכנת שפלת חוף המפרץ, הכוללת את אזור נהר המסיסיפי. אזור שפלת חוף המפרץ, הוא האזור הגאוגרפי הגדול בטנסי והוא חלק ממרחב גאוגרפי המשתרע מחוף מפרץ מקסיקו ועד לדרומה של מדינת אילינוי. בטנסי, ניתן לחלק את השפלה לשלושה חלקים מנהר טנסי במזרח ועד לנהר מיסיסיפי במערב. החלק המזרחי באזור זה מאופיין בגבעות השוכנות ממערבו של נהר טנסי ורוחבו כ-16 ק"מ. ממערב לרצועה צרה זו, אזור של גבעות וערוצי נחלים ביניהם המשתרעים עד לעיר ממפיס, אזור זה מכונה "תחתית טנסי" ומסתיים בצוקים גבוהים הצופים על נהר מיסיסיפי. ממערב ל"תחתית טנסי" נמצא אגן ההצפה של נהר המיסיסיפי, השוכן פחות מ-90 מטר מעל פני הים. שפלה זו מאופיינת בביצות ובאזורי הצפת הנהר ולעיתים מכונה בשם אזור הדלתא של מיסיסיפי או, פשוט "הדלתא".

רוב מערב טנסי נותר אדמה בשליטת הילידים האמריקאים (אינדיאנים) עד לשנת 1818, אז מכר שבט צ'יקסאו (Chickasaw) לארצות הברית את אדמותיו בין נהר טנסי ונהר המיסיסיפי.

ממשל ופוליטיקה

הקפיטול של טנסי בנאשוויל

טנסי היא רפובליקה ובה שלוש רשויות שלטון: מבצעת - מושל מדינת טנסי, מחוקקת - המורכבת משני בתים: האספה הלאומית של טנסי וסנאט טנסי, ושופטת, בראשה עומד בית המשפט העליון של טנסי. המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall Election ואישור חוק. בירת המדינה הנוכחית היא נאשוויל.

הרשות המבצעת בטנסי מורכבת מהמושל הנבחר אחת לארבע שנים ויכול לכהן במשך שתי תקופות כהונה, לכל היותר. המושל הוא איש השלטון המקומי היחיד הנבחר על ידי כל אזרחי המדינה, עובדה המעניקה לו כוח שלטוני רב. לא קיימות בחירות ישירות בטנסי למשרת סגן המושל, בניגוד לרוב מדינות ארצות הברית. התובע הכללי של טנסי ממונה על ידי בית המשפט העליון במדינה. הסנאט של המדינה בוחר את יושב ראש הסנאט, המשרת גם בתפקיד סגן המושל.

בבית המחוקקים 33 חברי סנאט הנבחרים לתקופה של ארבע שנים ו-99 חברי אספה מחוקקת הנבחרים לתקופה של שנתיים. בחירות נעשות מדי שנתיים, ומחצית מחברי הסנאט מועמדים לבחירה בכל מערכת בחירות.

בבית המשפט העליון של טנסי חמישה שופטים, הממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. שיטת המשפט היא שיטת המשפט המקובל האנגלי, אך ישנה השפעה של המשפט האזרחי הספרדי. בית המשפט לערעורים פליליים מורכב מתשעה שופטים. החוקה של מדינת טנסי אומצה בשנת 1870, זאת לאחר שתי גרסאות קודמות (1796, 1834).

טנסי הייתה בעבר מעוז המפלגה הדמוקרטית, כמו יתר אזור דרום ארצות הברית. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 החלה המדינה לנטות להצביע עבור המפלגה הרפובליקנית, וברוב מערכות הבחירה זכו המועמדים הרפובליקנים, למעט שלוש זכויות של ג'ימי קרטר וביל קלינטון. עיקר כוחם של הדמוקרטים בערים ממפיס, נאשוויל וצ'טנוגה וכן במרכז טנסי. עיקר כוחה של המפלגה הרפובליקנית במזרח טנסי ואזורים בודדים בדרום המדינה. בבחירות לנשיאות 2000, אז התמודד אל גור, יליד טנסי וסנאטור מטעם המדינה, מול ג'ורג' ווקר בוש, זכה דווקא בוש למרבית הקולות במדינה.

לטנסי 11 קולות (אלקטורליים) - 2 סנאטורים ו-9 חברי בית הנבחרים, בבחירות לנשיאות ארצות הברית. נכון לשנת 2015, מתוך 9 הנציגים בבית הנבחרים, 7 הם חברי המפלגה הרפובליקנית ו-2 חברי המפלגה הדמוקרטית. הסנאטורים המייצגים את המדינה הם הרפובליקנים ביל הגרטי ומרשה בלקברן.

כלכלה

התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) בטנסי בשנת 2003 היה כמעט 200 מיליארד דולר, המהווה 1.8% מן התל"ג של ארצות הברית. ההכנסה השנתית לנפש באותה שנה הייתה 28,641$, דבר המדרג מדינה זו במקום ה-36 בין מדינות ארצות הברית ומהווה 91% מן ההכנסה הממוצעת לנפש בארצות הברית. עיקר התוצר המקומי בטנסי הוא בתחומי הטקסטיל, כותנה, בקר ויצור חשמל, אף שטנסי ידועה גם בייצור הוויסקי.

אין בטנסי מס הכנסה של המדינה על הכנסות (להבדיל ממסים פדרליים ומרווחי מניות, לדוגמה). באופן כללי, מס ערך מוסף במדינה הוא בגובה 7%. על מוצרי מזון מוטל מס בשיעור 6% (להוציא ממתקים, מוצרי הרזיה ומזון מוכן שעליהם שיעור המס הוא 7%).

דמוגרפיה

בהתאם למפקד האוכלוסין האמריקאי משנת 2005, אוכלוסיית טנסי מונה 5,962,959 נפש. לפי מפקד משנת 2000, 17.3% מן האוכלוסייה רואים עצמם כמשתייכים למוצא אמריקאי, 16.4% ממוצא אפריקאים-אמריקאים, 9.3% ממוצא אירי, 9.1% ממוצא אנגלי, 8.3% ממוצא גרמני. 82% מן האוכלוסייה בטנסי היא נוצרית, עם רוב לזרם הבפסטיסטי. אלו המציינים כי מוצאם הוא "אמריקאי" הם בעיקרם ממוצא אנגלי, אך שורשיהם נטועים בצפון אמריקה זמן רב, ובמקרים מסוימים עוד מן המאה ה-17 וראשית הקולוניות הבריטיות באמריקה.

קבוצות דתיות בטנסי נוצרים פרוטסטנטים אוונגליסטים 52% פרוטסטנטים אחרים 21% קתולים 6% מורמונים 1% נוצרים אחרים 1% דתות אחרות יהודים 1% מוסלמים 1% בודהיסטים 1% אחר 2% חסרי סיווג דתי 14%

קבוצות גזעיות בטנסי לבנים לא-היספאנים 75.6% שחורים 16.7% היספאנים 4.6% אסייתים 1.4% אמריקאים ילידים 0.4% מעורב 1.7%

קבוצות מוצא אתני בטנסי אמריקאים 17.1% אירים 11.1% גרמנים 10.2% אנגלים 10.1% סקוטים-אירים 2.4% סקוטים 2.2% איטלקים 2.1% צרפתים 1.9%

שפות מדוברות בטנסי אנגלית 93.6% ספרדית 3.8% אחר 2.6%

הערים הגדולות

מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת טנסי

בירת טנסי הנוכחית היא נאשוויל, העיר הגדולה במדינה, אף שנוקסוויל, קינגסטון ומרפריסבורו, היו כולן בירות המדינה בעבר. ממפיס היא העיר השנייה בגודלה במדינה (680,000 נפש), אף שהאזור המטרופוליטני של נאשוויל (575,000 בעיר וכמיליון וחצי במטרופולין) גדול יותר. העיר השלישית בגדלה, נוקסוויל (173,000) והרביעית בגדלה, צ'טנוגה (155,000), שוכנות במזרח המדינה. ריכוזי אוכלוסייה נוספים קיימים סביב הערים, קלרקסוויל במרכז המדינה ובריסטול בקצה הצפון-מזרחי של המדינה.

הערים הגדולות בטנסי (נתוני 2013) דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין 1 ממפיס 646,889 ממפיס 2 נאשוויל 626,681 נאשוויל-מרפריסבורו 3 נוקסוויל 178,874 נוקסוויל 4 צ'טנוגה 167,674 צ'טנוגה 5 קלארקסוויל 132,929 קלארקסוויל 6 מרפריסבורו 108,755 נאשוויל-מרפריסבורו 7 ג'קסון 65,211 ג'קסון 8 ג'ונסון סיטי 63,152 ג'ונסון סיטי 9 פרנקלין 62,487 נאשוויל-מרפריסבורו

המטרופולינים הגדולים בטנסי (נתוני 2014) דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום 1 נאשוויל-מרפריסבורו 1,792,649 מרכז טנסי 2 ממפיס 1,343,230 מערב טנסי 3 נוקסוויל 857,585 מזרח טנסי 4 צ'טנוגה 544,559 מזרח טנסי 5 קינגספורט-בריסטול 308,079 מזרח טנסי 6 קלארקסוויל 278,353 מערב טנסי 7 ג'ונסון סיטי 63,152 מזרח טנסי 8 ג'קסון 62,487 מערב טנסי

• 
  ממפיס
• 
  נאשוויל
• 
  נוקסוויל
• 
  צ'טנוגה
• 
  קלארקסוויל

יהדות טנסי

בכל ערי טנסי הגדולות קיימות קהילות יהודיות פעילות. המהגר היהודי הידוע הראשון לממפיס, דוד הרט, הגיע לעיר בשנת 1838 ופתח בה פונדק דרכים ובית מרזח. יהודים רבים באו בעקבותיו וכבר בשנת 1847 נקנתה בעיר קרקע לבית קברות יהודי. רוב היהודים בעיר עסקו בתחומי המסחר והבנקאות. בשנת 1860 מנתה הקהילה היהודית בעיר 400 נפש. בתקופת מלחמת האזרחים, תמכו רבים מיהודי העיר בהצטרפות טנסי לקונפדרציית המדינות של אמריקה. את מחיר ההזדהות עם מדינות הקונפדרציה שילמו תושבי העיר עם כיבושה על ידי צבא האיחוד של מדינות הצפון, בראשות הגנרל יוליסס גרנט, בשנת 1862. מיד לאחר הכיבוש ציווה גרנט על גירוש מיידי של כל יהודי העיר בתוך יממה. למרבית המזל, ביטל הנשיא לינקולן הוראה זו. ההערכה היא כי היום חיים בעיר כעשרת אלפי יהודים. קיימים חמישה בתי כנסת, שלושה בתי ספר יהודיים לגילאים שונים וכן ארגונים יהודיים שונים.

בבירה נאשוויל מקיימים יהודים חיי קהילה מאז מחצית המאה התשע-עשרה, וכיום חיים בנאשוויל כ-6,500 יהודים, כאחוז מתושבי העיר. הדמות היהודית הבולטת בעיר, הוא שליח חב"ד ורב בית הכנסת 'בית תפילה' הרב יצחק טייכטל, המקים כעת מרכז יהודי אזורי בעלות של מיליוני דולרים. בנוסף לחב"ד, פעילים בעיר עוד מספר בתי כנסת וארגונים שונים.

בנוקסוויל, חיים כ-2,500 יהודים. פעילים בה שני בתי כנסת אשר נוסדו בשנת 1864. זוהי הקהילה היהודית הוותיקה ביותר במזרח טנסי. כמו כן קיימות קהילות יהודיות בערים קטנות יותר בטנסי.

תחבורה

את טנסי חוצה ממזרח למערב כביש בין-מדינתי (Interstate Highway) שסימונו I-40, הממשיך וחוצה למעשה את כל היבשת עד לחוף המערבי. כביש זה מהווה את ציר התנועה המרכזי במדינה ומחבר בין שלוש הערים הגדולות, נוקסוויל במזרח, נאשוויל במרכז וממפיס במערב. צירי התנועה הבין-מדינתיים העיקריים הם I-55, I-65, I-75 ו- I-81.

שדות התעופה המרכזיים במדינה כוללים את נמל התעופה הבינלאומי של נאשוויל, נמל התעופה הבינלאומי של ממפיס ונמל התעופה בנוקסוויל.

חינוך וספורט

אוניברסיטת טנסי בנוקסוויל, ספריית האוניברסיטה ברקע

במדינה שתי אוניברסיטאות בולטות: אוניברסיטת טנסי (The University of Tennesse), שהיא אוניברסיטה ציבורית, לה קמפוס מרכזי בעיר נוקסוויל ומספר קמפוסים נוספים בערים אחרות במדינה. באוניברסיטה זו לומדים מעל 40 אלף סטודנטים. אוניברסיטת ואנדרבילט, שהיא אוניברסיטה פרטית, בבירה נאשוויל ובה לומדים למעלה מ-11,000 סטודנטים. במדינה מספר רב של אוניברסיטאות ומכללות קטנות יותר.

בטנסי קבוצות ספורט מקצועניות במספר ענפים. קבוצת הכדורסל ממפיס גריזליס היא חלק מליגת ה-NBA, קבוצת ההוקי קרח נאשוויל פרדטורס משתתפת במשחקי ליגת ההוקי המקצוענית NHL, קבוצת הפוטבול טנסי טייטאנס משחקת בליגת ה-NFL. כן קיימות מספר קבוצות בענפי ספורט אלה ובענף הבייסבול המשחקות בליגות הנמוכות יותר.

סמלי המדינה

סמלי מדינת טנסי
דגל	סמל	מוטו	כינוי
דגל טנסי Flag of Tennessee	סמל טנסי Seal of Tennessee
		"חקלאות ומסחר" "Agriculture and Commerce"	"מדינת המתנדב" "Volunteer State"
עץ	פרח	ציפור	חיה
טוליפ Tulip Tree	אירוס Iris	שליו וירג'יניה Colinus virginianus	דביבון מצוי Raccoon

ראו גם

• מחוזות טנסי

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של טנסי (באנגלית)
• האנציקלופדיה של טנסי ברשת (באנגלית)
• מחלקת המדינה של טנסי (באנגלית)
• טנסי בנתוני משרד החקלאות של ארצות הברית (באנגלית)
• נתונים על טנסי במשרד מפקד האוכלוסין של ארצות הברית (באנגלית)
• טנסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)