פואגו
ערך זה עוסק בהר געש מתפרץ או כזה שהתפרץ לאחרונה.
| ||
ערך זה עוסק בהר געש מתפרץ או כזה שהתפרץ לאחרונה. | |
התפרצות הר הגעש פואגו ב-1974 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג הר | הר געש שכבתי פעיל |
גובה | 3,763 מטר |
מדינה | גואטמלה |
מיקום | מחוזות צ'ימלטננגו, סקאטפקס ואסקווינטלה בגואטמלה |
רכס הרים | סיירה מדרה דה צ'יאפס |
מספר הר געש | 342090[1] |
התפרצות אחרונה | 2024 (נמשכת) |
קואורדינטות | 14°28′29″N 90°52′51″W / 14.4747°N 90.8808°W |
הר הגעש פואגו (בספרדית: Volcán de Fuego - "הר געש של אש") הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן במחוזות צ'ימלטננגו (Chimaltenango), סקאטפקס (Sacatepéquez) ואסקווינטלה (Escuintla) בגואטמלה.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פואגו הוא חלק מרכס סיירה מדרה דה צ'יאפס (Sierra Madre de Chiapas) המתפרש במקביל לחופה המערבי של גואטמלה, כשבינו לבין האוקיינוס השקט מפריד מישור נרחב. הרי הגעש באזור זה הם חלק מהקשת הגעשית של אמריקה המרכזית, שנוצרה כתוצאה מהפחתה של לוח קוקוס מתחת ללוח הקריבי בקצב של 9 ס"מ בשנה.
הר הגעש פואגו הוא חלק ממתחם געשי המכונה לה הורקטה (La Horqueta), והכולל בנוסף לפואגו את הר הגעש הרדום אקאטננגו (Acatenango - גובהו 3,976 מטרים). מתלול של מבנה געשי קדום יותר המכונה מסטה (Meseta) שוכן בין שני ההרים. הר הגעש מסטה החל להיבנות לפני כ-230,000 שנים ובנייתו נמשכה עד שלהי תקופת הפליסטוקן או תחילת ההולוקן, ואז הוא התמוטט תוך יצירת מפולת סלעים אדירה שנפחה מוערך ב-15 קילומטרים מעוקבים, שהתפרשה על שטח של 420 קמ"ר והגיעה עד לחוף האוקיינוס, כ-50 קילומטרים מההר. לאחר ההתמוטטות החל להיבנות הר הגעש פואגו, כשהוא משקף נדידה של הגעשיות דרומה, שהחלה קודם לכן בהר הגעש הרדום אקאטננגו. בשונה מהרכב הלבה שנפלטה מאקאטננגו, שהייתה אנדזיטית באופיה, פולט פואגו לבה בזלתית.
גובהו של פואגו הוא 3,763 מטרים, וההר מתנשא מעל ל-3,500 מטרים מעל לשפלת החוף הפסיפי, וכ-2,000 מטרים מעל לרמות של גואטמלה מצפון. ההר הוא בין תוואי הנוף הבולטים ביותר באזור (למעט כשהוא מכוסה עננים). הוא שוכן במרחק של כ-16 קילומטרים מאנטיגואה, בירתה לשעבר של גואטמלה (שאליה נשקפים שני הרי געש נוספים - אקאטננגו ואגואה), אחת מאתרי התיירות הבולטים בגואטמלה, ובקרבה לכמה עיירות גדולות.
התפרצויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הר הגעש פואגו הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בגואטמלה. רישומים היסטוריים על פעילותו קיימים מהכיבוש ספרדי ב-1524. ההתפרצויות הגעשיות המטירו אפר געשי על הסביבה ומדי פעם לוו גם בפליטות של לבה ובזרמים פירוקלסטיים. ההר ידוע בכך שהוא פעיל כמעט כל הזמן בעוצמה נמוכה, עשן נפלט מפסגתו כמעט מדי יום, אבל התפרצויות עזות נדירות.
אחת ההתפרצויות הבולטות התחוללה בין 10 באוקטובר ל-4 בדצמבר 1974 והיא הוערכה במדד התפרצות געשית 4. התפרצות זו חוללה זרמים פירוקלסטיים שהגיעו למרחק 7 קילומטרים מההר, גרמה להרוגים, לנזק לרכוש ולצורך בפינוי תושבים.
בין 4 בינואר 2002 ל-2011 התחוללה התפרצות ממושכת שמדי פעם התגברה ואלצה לבצע פינוי תושבים, כמו למשל ב-9 באוגוסט 2007.
ב-13 בספטמבר 2012 החל הר הגעש לפלוט שוב לבה ואפר וגרם לפינוי של 33,000 תושבים מ-17 כפרים בסמוך לו. זרם הלבה הגיע למרחק של 600 מטרים במורד ההר, ופסגתו כוסתה בענן אפר.[2]
בהתפרצות של ההר ב-4 ביוני 2018 נמנו עשרות הרוגים.[3]
ההר התפרץ שוב ב-12 בדצמבר 2022, מה שאילץ את השלטונות לסגור את שדה התעופה המרכזי של גואטמלה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות והסברים על הר הגעש פואגו מתוך אתר Global Volcanism Program