לדלג לתוכן

צ'ופ

צ'ופ
Чоп
סמל צ'ופ
סמל צ'ופ
סמל צ'ופ
דגל צ'ופ
דגל צ'ופ
דגל צ'ופ
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז זקרפטיהזקרפטיה זקרפטיה
ראש העיר Valeriy Samardak
שטח 6.19 קמ"ר
גובה 106 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,897 (2019)
קואורדינטות 48°26′00″N 22°12′00″E / 48.433333333333°N 22.2°E / 48.433333333333; 22.2 
אזור זמן UTC +1
http://chop.org.ua/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ופהונגרית: Csap; באוקראינית: Чоп; ביידיש: טשאָפּ) היא עיר בזקרפטיה שבאוקראינה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.

צ'ופ מיושבת מאז המאה ה-13, והיא הוזכרה לראשונה בשנת 1281. העיר הקרובה היא זאהון וביניהן מפריד נהר.

העיירה הייתה חלק מהונגריה עד שנת 1920 אז נחתם חוזה טריאנון והעיירה הועברה לשליטת אוקראינה. מכיוון שבצ'ופ היה צומת רכבות אסטרטגי, במלחמת העולם השנייה בשלהי 1944, התרחש בצ'ופ קרב בן חודש ימים בין כוחות גרמנים לסובייטיים וב-23 בנובמבר 1944, כבש הצבא האדום את הכפר, אך זה היה מאוחר מידי בשביל יהודי העיר שכבר גורשו משם.

עגלת חברה קדישא בעיירה צ'ופ. בעגלה זו נשאו יהודי הקהילה את מתיהם לקבורה

היהודים הראשונים התיישבו כנראה בצ'ופ במחצית הראשונה של המאה ה-19. בשנת 1880 מנתה האוכלוסייה היהודית 133 מתוך 1,178 (11% מכלל האוכלוסייה). המשפחות היהודיות של צ'ופ היו חקלאים וחלקם היו שותפים בארגוני הנוער הציוניים. בכפר הייתה חברה קדישא.

בשנת 1941 רבים מיהודי צ'ופ גויסו לגדודי העבודה ההונגריים לעבודות כפייה או שירות בחזית המזרחית, שם רובם מתו.

באפריל 1944 הועברו יהודי צ'ופ בכוח לגטו באוז'הורוד ולאחר מכן גורשו לאושוויץ באמצע מאי 1944.[1]

בדף הקהילה של יהודי העיר שנכתב במפקד הקהילות הונגריה בשנת 1944 נכתב כי הקהילה היא אורתודוקסית, 332 חברים ורב הקהילה הוא הרמן לייבוביץ'.[2]

שנה מספר היהודים בכפר[3] כלל האוכלוסייה
1840 36
1880 193 1,187
1910 338
1941 359 3,498

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ופ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תיעוד יהודי צ'ופ שנרצחו בשואה
  2. ^ דף הקהילה של צ'ופ במפקד קהילות הונגריה. שמו העברי הוא יצחק צבי לייבוביץ, חיבר את ספר "שלחן העזר" על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
  3. ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993